מדינת ישראל נ' סבאח(עציר)

גזר דין

הנאשם, יליד שנת 1990, העמד לדין על פי כתב אישום שייחס לו עבירות נסיון לגניבת רכב (אישום 1), נסיון לפריצה לרכב והחזקת סם מסוג חשיש לשימוש עצמי (אישום 2).

לאחר שמיעת חלק מן הראיות באו הצדדים לידי הסכמה, לפיה תוקן כתב האישום באופן שהעבירה של נסיון לפריצה לרכב הומרה בעבירה של הסגת גבול. הנאשם חזר בו מכפירתו בעובדות כתב האישום והודה באלה שבכתב האישום המתוקן. על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירה אחת של נסיון לגניבת רכב, אחת של הסגת גבול ואחת של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית בלבד.

הוזמן תסקיר על הנאשם ובמועד הטיעונים לעונש בקש להודות ולצרף כתב אישום מתוקן בת"פ 6561/08 של בית משפט השלום בתל-אביב. על פי הודאתו זו הורשע הנאשם בעבירות: נסיון גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב בכוונה לבצע פשע וגניבת רכב.

בטיעוניה לעונש ציינה באת כח המאשימה שלנאשם אין עבר פלילי והוסיפה את הנסיבות המחמירות שלהלן:

1.העבירות בתיק האם הנדון לפני – בוצעו בתקופה בה היה הנאשם משוחרר בתנאים מגבילים עקב העבירות שביצע כמפורט בכתב האישום אותו צרף כאמור.

2.הדיונים בתיק בית המשפט השלום בתל-אביב לא התקדמו, כיוון שהנאשם לא התיצב שם למועדי הדיון ובית המשפט אף התלה ההליכים.

3.העבירות שביצע הנאשם הן כלפי כלי רכב, כאשר הנאשם נוטל חלק ממשי בביצוען, כגון:ניסה להתניע כלי רכב אותו ניסה, יחד עם אחר, לגנוב. כעבור ימים אחדים הנאשם, עם שניים אחרים, גונבים רכב והנאשם נהג בו.

4.פסיקת בתי המשפט התוותה מדיניות ענישה מחמירה כדי להתמודד עם התופעה הנרחבת של עבירות כלפי רכב.

5.העבירות הנדונות מסבות נזקים כלכליים וגם כלליים לקרבנותיהם.

6.בתסקיר שרות המבחן אין המלצה טיפולית – שיקומית על הנאשם וההמלצה היא שישולב בהליכי שיקום בכלא.

7.שותפו של הנאשם בתיק 6561/08 נדון למאסר לתקופה של 16 חדשים, אך נסיבותיו של הנאשם שלפנינו חמורות יותר, באשר ביצע עבירות בתקופת שחרורו בתנאים מגבילים וכן מדובר במספר גדול יותר של עבירות המיוחסות לנאשם ובהמשך פעילות פלילית עד שנלכד בעבירות בתיק העיקרי, הובא לדין, שוחרר שוב ממעצר, בתנאים מגבילים ורק לאחר ששב והפר אותם נעצר עד תום ההליכים.

ב"כ הנאשם – מטבע הדברים נאלץ ללקט מן היקב ומן הגורן טענות לקולת עונשו של הנאשם. קורות חייו של הנאשם, שהוא צעיר לימים וגורלו לא שפר עליו מפורטים היטב בתסקיר הארוך שהגיש שרות המבחן. ב"כ הנאשם ציין את העובדה שזו הפעם הראשונה שהנאשם עומד לדין ועומד לתת את הדין. הוא בקש לראות בכך נסיבה שתבסס תקוה שהנאשם יפיק לקח מר מנסיון חיים זה ויבין את ההשלכות והתוצאות של ביצוע עבירות, לפיכך, בקש ב"כ הנאשם להטיל אמנם מאסר, כדי שבתוך כתלי הכלא הנאשם יעבור הליך גמילה, וציין שהתקופה לכך עומדת על 18 חדשים. הוא בקש שינוכו מתקופה זו תקופות המעצר בין הימים 2.1.11 – 11.1.11 ומיום 4.8.11 ואילך. ב"כ הנאשם בקש שהעונש יהיה כזה שגם יפיח תקוה בנאשם ויעודד אותו לעתידו לאחר ריצוי העונש.

תסקיר שרות המבחן כמצוין לעיל מביא לפני בית המשפט את סיפור חייו של הנאשם. אכן מצטיירת תמונה עגומה של חיי צעיר זה, הנאשם, שנולד וצמח במשפחה, שנאלצה להתמודד עם בעיות אשר נבעו מתפקוד אבי המשפחה. הנאשם נפלט מלימודים ושוטט ללא מסגרת משפחתית, חברתית, חינוכית תומכת. על כתפיו הצעירות הונח גם סיוע בפרנסת המשפחה, כשהוא המבוגר בבנים שנולדו לה. בתוך כך, ובאופן מזדמן, החל בשימוש בסמים ובמהלך השנתיים האחרונות העמיקה התמכרותו והתפתחה מעורבותו בעבירות פליליות.

שרות המבחן מצא שהנאשם אינו בשל לתהליך טיפולי, אך בתוך כתלי הכלא הוא בקשר עם עובדת סוציאלית, לאחר שהיה גם בקשר עם רופא שעקב אחר גמילה פיזית של הנאשם משימוש בסם. שרות המבחן ממליץ, כאמור, שאם יוטל על הנאשם מאסר תבחן אפשרות לטיפול ושיקום בכלא.

שקלתי את מכלול הנסיבות כמפורט לעיל ואני דנה את הנאשם לאלה:

1.מאסר 30 חדשים שמנינו מיום 4.8.2011 ובניכוי התקופה שבין 2.1.2011 – 11.1.2011.

2.מאסר 8 חדשים אותו לא ירצה , אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא עבירה לפי ס' 384, כל עבירה לפי סימן ה'1 לפרק י"א, או עבירה לפי ס' 447, הכל לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

3.מאסר 10 חדשים אותו לא ירצה, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973, למעט זו של החזקת סם לצריכה עצמית בלבד והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם.

4.מאסר 60 יום אותו לא ירצה, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא עבירת החזקה של סם לצריכה עצמית בלבד.