מדינת ישראל נ' סאמר

החלטה

בפני בקשה לביטול גזר דין שניתן כנגד המבקש בהעדרו ביום 28/03/11, בו נפסל רישיונו של המבקש ל-5 חודשים וכן הושת עליו קנס בסך 2,500 ₪ ופסילה על תנאי של 5 חודשים למשך שנתיים. גזר הדין הובא לידיעת ב"כ המבקש, אשר הגיש באיחור בקשה לדחיית מועד דיון ובקשה זו נדחתה.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום קודם בזמן שמספרו 5364-01-11 , אלא שגזר הדין ניתן מאוחר יותר, ביום 2/5/11 (להלן גזר הדין השני). גזר הדין השני ניתן בנוכחות בא כוח המבקש, כשהוא יודע על קיומו של גזר הדין הראשון, אך מחריש. בגזר הדין השני נפסל רישיונו של המבקש למשך 3 חודשים וכן הושת עליו קנס בסך 1,000 ₪ ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.

בבקשה שלפני, המבקש מודה בביצוען של העבירות, אך מבקש משום מה ביטול גזר דין ולחילופין קביעה כי עונש הפסילה יבוצע בחופף לגזר הדין השני.

המשיבה מתנגדת לבקשה, בהעדר נימוק ענייני לכך ובשל העובדה כי מועד הדיון היה ידוע לנאשם ובא כוחו.

אין בידי לקבל הבקשה ולו מהסיבה כי החוק (סעיף 42(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 מורה כי עונשי הפסילה יבוצעו בזה אחר זה: " הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת".

בהתחשב בעובדה כי הנאשם נתפס פעם אחר פעם, כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה בתוקף, הרי שגם לגופו של ענין אין מקום להקל בעונשו. לו היו בית המשפט או המאשימה מודעים לקיומו של גזר הדין הראשון בטרם ניתן השני, מן הסתם היתה המאשימה דורשת הפעלת התנאי ומאסר בפועל, אשר על כן אין מקום להיענות לבקשה והיא נדחית.

על הנאשם להפקיד לאלתר את רישיונו או תצהיר המהווה תחליף הפקדה, כאמור בתקנות התעבורה. לא יפקיד, לא תחל תקופת הפסילה, על אף שאסורה נהיגתו.

לפנים משורת הדין, ועל אף שלא התבקשתי לכך, אני מאריכה למבקש המועד לשלם הקנס, עד ליום 1/8/11 ומורה על ביטול ריבית הפיגורים, אם ישנה כזו.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"א, 25 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: