מדינת ישראל נ' סאלם ליכוד

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ביום 21.9.11 לאחר שהתיק נקבע להוכחות בנוכחותו והוא לא התייצב לדיון.

בבקשה טוען ב"כ המלומד של המבקש כי המבקש רשם את מועד דיון ההוכחות שנקבע בנוכחותו, אך בשלב מאוחר יותר, בשל שיפוצים בביתו, אבד היומן בו נרשם המועד ועל כן המבקש לא התייצב לדיון. הוא פנה למשרד הרישוי, סניף נצרת, על מנת להוציא פירוט על נקודות שצבר ורק אז נודע לו שנשפט בהעדרו והוטלה עליו פסילה לתקופה ארוכה.

באשר לעבירה המיוחסת לו, כופר המבקש בביצועה. לדבריו, היה עם חבריו בחוף בת גלים בחיפה, שם בילו יחד, אכלו ושתו. המבקש שמע אישה המבקשת להנמיך את המוזיקה שבקעה מן הרכב, הוא ענה לה כי לא הוא הפעיל את המוזיקה והיא מרכב אחר. בשלב מסוים הגיעה המשטרה למקום, בעל הרכב הגיע אל הרכב והנמיך את המוזיקה, המשטרה ערכה חיפוש ברכבו של המבקש ומצאה בקבוק שתייה חריפה, השוטרים ביקשו ממנו להזיז את הרכב, המבקש אמר לשוטרים שהוא שתה אלכוהול ולכן לא יכול לנהוג ברכב. הוא ביקש מהשוטר לערוך לו בדיקה בטרם ינהג ברכב, אותו שוטר טען כי אין ביכולתו לערוך לו בדיקה ולכן המבקש "נדהם מדברי השוטר, נאלץ לעלות לרכב, כדי להזיז אותו למקום אחר" (סעיף 12 לבקשה). המבקש טוען, כי נסע אחורנית כשני מטרים, או אז ביקש ממנו השוטר לעצור, ערך לו בדיקת שכרות ומצא אותו כמי שנוהג בשכרות.

המבקש עוכב לתחנה, שם התבקש למסור גרסה תחת אזהרה, שמר שם על זכות השתיקה ועשה כן הואיל ו-"כל הפרשה ידועה לאותו שוטר".

המאשימה מתנגדת לבקשה וכתימוכין להתנגדותה צירפה את חומר החקירה.

לאחר שעיינתי בבקשה שבפניי, בצרופותיה ובחומר החקירה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

באשר לאי ההתייצבות – אין בטענות שמעלה המבקש עילה לביטול פסק הדין. מדובר בטענות בדבר שכחה ורשלנות, אין בכוחן של טענות אלה להוות עילה לביטול פסק דין, מה גם שאם איבד המבקש כטענתו את יומנו, היה עליו לבצע פעולה פשוטה ביותר של בירור מועד הדיון מול מזכירות בית המשפט או מרכז המידע.

באשר לשאלת עיוות הדין ובהתייחס לגרסה שמעלה המבקש – מדו"ח הפעולה שערך השוטר מיכאל אילן, עולה כי היה יחד עם שוטר נוסף בניידת תנועה, בעת אכיפת עבירות של נהיגה בשכרות באזור טיילת בת גלים. השוטרים הבחינו ברכבו של המבקש שזמן קצר לפני כן שוחחו איתו והריחו מפיו ריח של אלכוהול. כשראו אותו נוהג, ניגשו אליו, עצרו אותו, ביצעו לו בדיקת שכרות אשר כללה בדיקת נשיפה. המבקש הכשיל את הבדיקה מספר פעמים עד אשר לבסוף שיתף פעולה, נתן דגימת אוויר נשוף ממנה עלתה שבדמו של המבקש ריכוז אלכוהול של 585 מק"ג. לאור זאת, עוכב המבקש לתחנת המשטרה להמשך טיפול.

עוד עולה מחומר החקירה כי בבדיקת מאפיינים שנערכה למבקש, נדף מפיו ריח אלכוהול, השוטר ציין כי המבקש נראה תחת השפעה בינונית של אלכוהול, כמו כן ציין כי המבקש "דופק לעצמו על הפנים... (מילה לא ברורה)... ושבר לעצמו משקפיים".

מתחקור שערכו למבקש בשטח, אישר המבקש כי שתה בירה יחד עם חבריו. בחינת בדיקת השכרות שנערכה למבקש מלמדת כי היא בוצעה כדין, השוטרים מציינים כי ווידאו כי מרגע שעוכב המבקש ועד לביצוע בדיקת הנשיפה הוא לא אכל או שתה וחלפו מהעת שעוכב ועד לבדיקה לפחות 15 דקות, נעשה שימוש בפיה חדשה עבור כל נשיפה שבוצעה, מכשיר הנשיפה כויל בתחילת המשמרת על ידי השוטרים, כאשר השוטר מציין את ערכי הכיול וחותם לצד הערכים הללו.

עוד יצוין כי המבקש אישר במהלך השימוע כי אכן נהג ברכב לאחר ששתה, לדבריו, "כוס אחד וודקה", כך כלשונו, אך לטענתו הזיז את הרכב ואז פנה אליו השוטר ועצר אותו.

חומר הראיות מבסס היטב את שכרותו של המבקש, בחומר בדיקה מדעית שבוצעה למבקש באמצעות מכשיר הינשוף. מכשיר זה זכה בפסיקה לאמינות. ממצאיו לא נסתרו בטענות שמעלה המבקש בבקשתו. בנוסף, בדיקת המאפיינים מחזקת את ממצאי הבדיקה המדעית ומעידה על התנהגות לא שגרתית התומכת במסקנה כי המבקש אכן היה שיכור. יודגש, כי המבקש לא כופר בכך שנהג ברכב ושתה אלכוהול טרם שעשה זאת. גרסתו כאילו השוטר הכריח אותו לנהוג ברכב למרות שהיה שתוי, לא מצאה כל אחיזה בחומר החקירה ונראית מופרכת על פניה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: