מדינת ישראל נ' סאלם(אסיר) ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו לאחר הודאתם בעבירות של חבלה במזיד ופציעה בצוותא כאשר נאשם 2 הורשע בנוסף גם בעבירה של נהיגה פוחזת של רכב.

במסגרת הטעונים לעונש, הפנתה התובעת לעברו התעבורתי של נאשם 2, לחבלות ולנזק שנגרמו הן למתלוננים והן לכלי הרכב, לנסיבות ביצוע העבירות ובקשה למצות הדין עם הנאשמים ולהטיל עליהם מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי למתלוננים ולנאשם 2 גם פסילת רשיון נהיגה.

ב"כ הנאשמים הפנו לעובדה כי הנאשמים נעדרי עבר פלילי, להודאתם שחסכה מזמנו של ביהמ"ש ולעובדה שביצעו המעשים תחת השפעת אלכוהול ובקשו לשקול בראש סדר השיקולים את העדר העבר ולהיות המקרה מעידה חד פעמית.

הנאשמים הביעו חרטה וצער על האירוע.

לחומרא, יש לשקול את חומרת העבירות ונסיבות האירוע כמו גם את עברו התעבורתי של נאשם 2.

גם למקרא עובדות כתב האישום מבלי לעטוף אותן בעילה של מסוכנות לא ניתן להשלים עם המעשים אותם ביצעו הנאשמים.

הנאשמים נסעו יחדיו ברכב בו נהג נאשם 2 בדרך שיש בה כדי לסכן את שאר המשתמשים בדרך ופגעו בכלי הרכב של המתלוננים בכך שניפצו השמשות באמצעות מוט ברזל.

כתוצאה מניפוץ השמשה של אחד מכלי הרכב, נפצעה גם הנהגת שישבה בו בכף ידה ובפניה.

צודקת ב"כ המאשימה כי מדובר בבריונות וונדליזם לשמם.

איני יודעת מה עבר בראשם של הנאשמים ומה הביאם לבצע המעשים המזעזעים שעשו, אולם עליהם לדעת שלא יכולה להינתן לגיטמציה למעשים מסוג זה.

אם סברו כי מדובר במעשה משובה יש להעמידם על טעותם. ינסו הנאשמים לשים עצמם במקום אותם מתלוננים אומללים אשר כל חטאם היה כי נקלעו לדרכם של הנאשמים.

ניתן לשוות את האימה שאחזה במתלוננים כשלפתע משום מקום צצו הנאשמים ופגעו בהם או ברכבם כפי שפגעו.

היות הנאשמים תחת השפעת אלכוהול בעת האירוע לא עולה מכתב האישום ובאי כחם הם שהביאו הדברים בפני כנימוק לקולא. אני דוחה הטעון מכל וכל, בשתי ידיים.

התיקים הפליליים שמגיעים לפתחו של ביהמ"ש, בהם בוצעו עבירות כתוצאה משימוש באלכוהול הולכים ורבים ונראה כי השימוש באלכוהול במידה שאינה מבוקרת מכלה כל חלקה טובה לא רק בנאשם עצמו אלא בחברה כולה וגורם לפגיעה בכלל הציבור.

האם עלי לגלות סלחנות כלפי נאשם שפגע בזולתו כי החליט לשתות משקה אלכוהולי קודם לכן? אני סבורה כי התשובה על כך היא לא ב – א' רבתי.

זאת ועוד, הנאשם 2 אשר נוהג משנת 99 צבר מאז 11 הרשעות קודמות, רובן בגין עבירות של ברירת קנס.

לקולא, יש לשקול את העובדה כי לנאשמים אין עבר פלילי, כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי לקולא ואת הודאתם אשר חסכה זמן שיפוטי יקר ואת שמיעת עדויות המתלוננים בתיק.

לאחר ששקלתי השיקולים לחומרא ולקולא, ושמעתי טיעוני הצדדים לעונש, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 6 חודשים אשר ימנה מיום מעצרם, 2.1.10.