מדינת ישראל נ' סאלח(עציר)

החלטה

רקע

1.כנגד המשיב הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן: "חוק המעצרים") וכן כתב אישום בגין עבירת  תקיפה הגורמת חבלה ממש - בן זוג - עבירה לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין , תשל'ז – 1977.

על פי הנטען בכתב האישום בתאריך 15/4/14 סמוך לשעה 22:30 בבית, פנה הנאשם אל אשתו המתלוננת וביקש שתכין לו לאכול, לאחר שהכינה המתלוננת אוכל אחר משביקש תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה באופן שהכה בה בעזרת הצלחת בראשה , בהמשך אף סטר לה בפניה. במעמד זה הגיעו ילדיהם המשותפים של בני הזוג וניסו להרחיק את הנאשם מהמתלוננת אשר נפלה ארצה , הנאשם התיישב עליה באופן שברך אחת על חזה וברך שניה על צווארה כשהיא מתקשה לנשום. בהמשך לאמור לעיל תקף הנאשם את המתלוננת שוב באופן שהכה אותה באגרוף בפניה, המתלוננת הסתגרה בחדר ונעלה אותו עד הבוקר.

כתוצאה מהמעשים המיוחסים לנאשם נגרמו למתלוננת חבלות גופניות של ממש היינו חתך בשפה, נפיחות ורגישות בקרקפת וברגל שמאל.

2.בהחלטתי מיום 18/5/14 קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה טובות כנגד המשיב לביצוע העבירות המיוחסות בכתב האישום.

3.עוד קבעתי בהחלטתי כי מתקיימת במקרה זה עילת מסוכנות המבוססת על שני טעמים עיקריים :

א.עילת מסוכנות סטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) , התשנ"ו – 1996 (הלן :"חוק המעצרים") בגין עבירות אלימות במשפחה.

ב.יש במעשיו של המשיב כדי חשש לשלום המתלוננת וזאת לאור -

(1).הברוטליות בה מאופיינת התקיפה – על פי התלונה הפיל המשיב את המתלוננת לריצפה, הניח את ברכו על צווארה וברך שניה על חזהה באופן שהקשה על נשימתה ורק התערבות הילדים והתגוננותה מנעו אסון כבד יותר. על הברוטליות מלמדת אף הסדרתיות בה פעל המשיב, אם במהלך האירוע בו מדובר באלימות מתמשכת ואם לאור הטענה כי תקף את המתלוננת בעבר, טענה שכלל אינה מוכחשת על ידי המשיב.

(2).המשיב סובל מבעיות פסיכיאטריות והחליט לפני מס' חודשים להפסיק ליטול את התרופות על דעת עצמו. בעיות פסיכיאטריות אלו גרמו לו לכאורה בעבר להיות אלים כלפי המתלוננת. ב"כ המשיב טענה בדיון היום כי המשיב נמצא כשיר לעמוד לדין אך מעיון בחוות הדעת אנו למדים על אימפולסיביות וסף גירוי נמוך שהינם מנת חלקו של המשיב באופן התואם את פרטי התלונה.

4.בבוחני את חלופת המעצר המוצעת ציינתי כי ב"כ המשיב עותרת לשחרור המשיב בתנאי מעצר בית מלא בבית אחיו בדלית אל כרמל ובפיקוח האח הבכור ובסיוע אביו ובני משפחה נוספים. המפקחים המוצעים ציינו כי ישגיחו על המשיב ויוודאו כי נוטל התרופות הפסיכיאטריות. לציין כי לחובת המפקח העיקרי ג'אודת סאלח הרשעה קודמת בעבירת איומים מהשנים האחרונות ועבירות אלימות נוספות. למפקח אשרף הרשעה קודמת בגין עבירת החזקת סם בגינה נידון למאסר בפועל בבית דין צבאי. אביו של המשיב אשר אמור לסייע בפיקוח מאשר כי למרות שהמשיב גר בסמיכות אליו לא ידע מזה ארבעה חודשים כי אינו נוטל התרופות הפסיכיאטריות וספק אם במצב זה מדובר בדמות סמכותית או מעורבת דיה בעיני המשיב.

עוד העידה בפני המתלוננת אשר מסרה כי היא היתה זו שטעתה וכי היא בן אדם עצבני. עוד ציינתי כי כי עמדה זו של המתלוננת לאו דווקא מבטאת עמדה סלחנית אמיתית ופיוס וקיימת האפשרות כי המתלוננת מונעת מפחדה מפני המשיב או לחץ משפחתי וחברתי לחזור בה מתלונתה כפי שאנו רואים במקרים רבים דומים.

5.לאור כל האמור לעיל מצאתי כי יש מקום לקבל תסקיר מעצר בעניינו של המשיב אשר יתייחס הן למידת מסוכנותו של המשיב על רקע הממצאים הראייתיים שקבעתי והן על רקע מצבו הנפשי של המשיב ורמת המסוכנות כפי שנשקפת מחוות הדעת הפסיכיאטרית וכן תתייחס לחלופה המוצעת ויכולתה לאיין מסוכנות זו.

תסקיר המעצר :

בעניינו של המשיב הוגש תסקיר מעצר מפורט אשר סוקר את נסיבותיו האישיות של המשיב, הרקע ליחסים המעורערים בין בני הזוג ובחינת חלופת המעצר המוצעת.

תסקיר המעצר אינו בא בהמלצה לשחרורו של המשיב ממעצר וזאת בשל אי הבהירות לגבי עברם של המפקחים, הקושי הצפוי של בני הזוג לשמור על הפרדה כחלק מתנאי השחרור והזדהותם של המפקחים עם עמדות המשיב. שירות המבחן הביע ספק לאור הנ"ל לגבי מידת יכולתה של החלופה להתמודד עם הסיכון הפוטנציאלי הטמון בהתנהגות המשיב כלפי המתלוננת.

לציין כי בסיום הדיון ולחילופין הציעה ב"כ המשיב את שחרור המשיב למעצר בית בביתו של ערב אחר, אחסאן אברהים אשר פרטיו לא הועברו לעיון ובדיקת שירות המבחן ושמו עלה בבית המשפט לראשונה כמפקח מוצע רק בדיון מיום 18/6/14.

טיעוני הצדדים :

טיעוני המבקשת :