מדינת ישראל נ' נתשה

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש דוח ברירת משפט בנוגע לשימוש והחזקת מכשיר נייד ללא דיבורית. הנאשם ביקש להישפט והכחיש את ביצוע העבירה.

השוטרת אשר מילאה דוח העידה כי ראתה את הנאשם נוסע לכיוונה כשהוא מצמיד את הפל' הנייד בידו הימנית לאוזנו הימנית, כשהבחין בה הנאשם השמיט את המכשיר, נסע לאחור והחנה בצד הדרך, כשהיא ניגשת אליו.

השוטרת פירשה את נסיעתו לאחור כאילו ניסה להתחמק ממנה, אולם בחקירתה הנגדית לא שללה את האפשרות כי יתכן והנאשם ביקש לחנות את רכבו באותו מקום ללא קשר לביצוע העבירה. בכל אופן ברור מתוך הדוח כי העבירה הנטענת בוצעה בזמן נסיעה קדימה לעבר השוטרת ולא בזמן שהנאשם עצר את רכבו או נסע לאחור.

הנאשם טען כי יש לו שני עדים, אולם אלו כלל לא ראו אותו בעת שנסע ובטרם ביצע את תמרוני החנייה ולכן עדותם אינה רלוונטית כלל.

יחד עם זאת באמצעות העד נידאל ניתן להבחין בסתירות בעדותו של הנאשם אשר טען כי נידאל כיוון אותו בחנייתו, בעוד שנידאל סיפר שישב בתוך הרכב ורק קידם אותו במעט כדי שהנאשם יוכל להחנות מאחוריו.

סתירה זו בפרט שאינו קשור לביצוע העבירה מצביעה על חוסר מהימנותו של הנאשם. בנוסף השוטרת לא נחקרה על הדברים שרשמה בדוח, בכל הנוגע לדברים שרשמה: "אין לי פלאפון" במקום שמיועד לרשום את המס' הסולולרי של הנאשם יחד עם יתר פרטיו. במצב דברים זה לא ניתן למצוא קשר בין התדפיס שהוצא שהוא אגב על שם חברה בע"מ, חב' ר.א. אימאן ומסחר בע"מ, לבין הנאשם או המכשיר הנייד שהיה ברשותו באותה העת. הטענה כי לנאשם יש דיבורית ברכב אינה מספיקה כדי להוות ספק סביר שכן אם המכשיר שברכב מספק את כל צרכיו של הנאשם, הוא לא היה צריך להניח את המכשיר הנייד שלו במתקן של הקפה.

מכל האמור לעיל אני קובעת כי המאשימה הוכיחה מעל לספק סביר את ביצוע העבירה הנטענת ועל כן אני מרשיעה את הנאשם בהחזקה או שימוש במכשיר הנייד ללא דיבורית.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ג, 10/02/2013 במעמד הנוכחים.

מרים קסלסי, שופטת

גזר דין

מי שמבקש להישפט ומורשע בסופו של יום, בית המשפט אינו כבול לקנס המקורי ודינו כדין כל נאשם שמורשע בבית המשפט, דהיינו, עברו התעבורתי הוא מרכיב נכבד בשיקולי הענישה.

לנאשם עבר מכביד עם עבירות דומות, מאידך האחרונה בשנת 2010 לכן לא אמצה עימו את הדין, אולם אשית עליו את העונשים הבאים:

1.לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 10.4.13.

2.לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שבעה ימים.

הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 10.4.13.

הוסבר לנאשם כי חובתו להפקיד רישיונו במזכירות ביהמ"ש שאם לא כן, מחד יהא פסול מלנהוג ומאידך תקופת הפסילה לא תיחשב אלא מיום הפקדת הרישיון.

הנאשם מוזהר שהעונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל.

3.לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

תוכן הדיון והוראות גזר הדין תורגמו לנאשם לערבית.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.