מדינת ישראל נ' נתן קהל

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 3.6.12, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור 815 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 25.4.13, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"ב קוסטה הרי, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

על פי גרסת המאשימה, ביום 3.6.12, בסמוך לשעה 14:40, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב קיבוץ גלויות, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו בסמוך לבית מספר 69, נצפה על ידי העד כאשר הוא סוטה לעבר הנתיב השני מימין, תוך חציית תמרור 815 המסומן על גבי הכביש.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" לא שמתי לב, לא עברתי על הקו".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך לא עבר על שטח ההפרדה, אלא סטה לנתיב השני מימין, במקום בו אין קו הפרדה רצוף או תמרור 815. לטענתו, העד היה עסוק ברישום דו"ח לנהג אחר ומתנדב משטרה, הוא שהורה לנאשם לעצור את רכבו. לגרסת הנאשם, אוטובוס ציבורי נסע לפניו ומכאן, שהעד לא יכול היה לראות אותו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

העד רשם דו"ח לקוני למדי ובתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסיר עובדות מהותיות כגון: המרחק בינו לבין רכב הנאשם בעת ביצוע העבירה, כיצד והיכן הורה לו לעצור את הרכב. בהיעדרן, ייתכן ושגה עד התביעה בהתרשמותו מנסיבות המקרה.

כמו כן, לא ידע העד לומר אם אכן היה עמו מתנדב ולא יכול היה לשלול גרסת הנאשם, לפיה אותו מתנדב הוא שעצר את רכב הנאשם, בעוד שהעד עסק בטיפול ברכב אחר.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, י"ד סיון תשע"ג, 23 מאי 2013, במעמד ב"כ המאשימה בלבד. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: