מדינת ישראל נ' נפתלייב(אסיר) ואח'

הכרעת דין

הנאשם חזר בו מהכפירה והודה בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות של פריצה לרכב בצוותא לפי סעיפים 403 ו' + 29 לחוק

העונשין, גניבה מרכב בצוותא לפי סעיפים 314 ד' (א) + 29 לחוק העונשין, חבלה במזיד בצוותא לפי סעיפים 413 ה' + 29 לחוק העונשין והחזקת נכס חשוד בצוותא לפי סעיפים 413 + 29 לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

גזר דין לנאשם 2

הנאשם הורשע לאחר הודאתו שבאה לאחר חזרה מהכפירה בעבירות של פריצה לרכב בצוותא, גניבה מרכב בצוותא, חבלה במזיד בצוותא והחזקת נכס חשוד בצוותא.

כעולה מעובדות כתב האישום בתאריך 22.8.10 בשעה 22.00 או סמוך לה, הגיעו הנאשמים 1 ו- 2 למפרץ חיפה ברכב השייך לנאשם 1, ירדו מהרכב וניגשו לרכב מסוג מזדה 3.

הנאשמים התפרצו לרכב המזדה בצוותא באופן שהנאשם 1 ליפף את ידו הימנית במגבת, ניפץ את שמשת הרכב המשולשת האחורית הימנית, פתח את דלת הרכב, נכנס לתוכו וחיטט בו בכוונה לבצע גניבה.

באותן נסיבות גנבו הנאשמים בצוותא מהרכב רכוש הכולל תיק שהכיל תעודת זהות, כרטיס אשראי, סך מזומן של 50 ₪, פנקס שיקים, מפתחות ועוד כאשר הנאשם 1 מבצע הגניבה והנאשם 2 שומר לבל יופרע הנאשם 1 בביצוע זממו.

בהמשך ניגשו אל הנאשמים 2 שוטרים אשר הבחינו במעשיהם והנאשם 1 נראה על ידי השוטרים כשהוא משליך מידו את הרכוש לכיוון הרכב.

כן נמצאה ברכב הנאשם 1 מצלמה דיגיטלית שיש עליה חשד סביר שהיא גנובה.

במסגרת הטעונים עונש הפנה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם הכולל מאסר מותנה, להתנהלותו של הנאשם בתיק זה, לעובדה כי העבירות בוצעו בצוותא ותיאר חלקו של הנאשם בבצוען.

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירות, לנזק שהן גורמות לקורבנותיהם, הגיש פסיקה וביקש בהסתמך עליה להטיל על הנאשם 2 מאסר בפועל, להפעיל המאסר המותנה אשר תלוי נגדו, לגזור בנוסף גם מאסר מותנה, פיצוי, קנס ולחלט את סך 5,000 השקלים אשר הופקדו כחלק מתנאי שחרורו של הנאשם כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

ב"כ הנאשם ביקש שלא לזקוף את הפרת תנאי המעצר לחובת הנאשם במסגרת שיקולי גזר הדין בתיק זה, הפנה להודאת הנאשם, לחלקו המינורי ביחס לחלקו של הנאשם 1 ולגזר הדין אשר ניתן לנאשם 1.

בהסתמך על כל אלה, ביקש ב"כ הנאשם לקבוע כי האחריות של הנאשם 2 בבצוע העבירות נמוכה יותר וטען כי לולא היה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה, הרי שניתן היה להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

ב"כ הנאשם הפנה לתקופה בה היה הנאשם עצור בתיק זה וביקש להאריך המאסר המותנה אשר תלוי ועומד נגדו.

לחלופין ביקש להפעיל המאסר המותנה בנכוי ימי המעצר ולבחון אפשרות רצוי יתרת הימים בעבודות שירות.

לחלופי חלופין ביקש שלא לגזור מאסר מצטבר להפעלת התנאי ולנכות את ימי המעצר.

לעניין החלוט - ביקש הסנגור שלא לחלט הסכום שהופקד במסגרת תיק המעצר.