מדינת ישראל נ' נפרין(עציר) ואח'

החלטה

המשיבים 2 ו- 3

בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים 2 ו-3 (להלן "המשיבים") עד תום ההליכים.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום הכולל שמונה אישומים וששה נאשמים. המשיבים הם הנאשמים 2 ו- 3 בכתב האישום.

למשיב 2 מיוחסות עבירות של סחר בנשק (אישום ראשון), קשירת קשר לביצוע פשע(אישום רביעי), סחר בסם מסוכן והחזקה ושימוש בסם מסוכן (אישום חמישי) ושימוש בסם מסוכן (אישומים שביעי ושמיני).

למשיב 3 מיוחסות עבירות של סחר בנשק וסחר בסמים (אישום שני), שימוש בסם מסוכן (אישום שביעי).

על אף שבכתב האישום ששה נאשמים, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים רק כנגד הנאשמים 1-3 והנאשמים 4-6 משוחררים. הנאשם 1 (הוא המשיב 1 בבקשה למעצר עד תום ההליכים), שוחרר לחלופת מעצר על ידי כב' השופטת וינברג נוטוביץ' בהתאם להחלטה מיום 19.7.11.

בא כח המשיבים לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות להם בכתב האישום. המישיבים הופנו לשרות המבחן כדי שינתן בעניינם תסקיר מעצר, תוך שהמבקשת הבהירה כי עמדתה היא למעצר עד תום ההליכים.

המשיב 2

למשיב 2 מיוחסות, כאמור, עבירות בחמישה אישומים.

באישום הראשון נטען כי במהלך חודש אפריל 2011, רכש המשיב 2 מהנאשם 1 (שוטר בתפקיד מ"כ בשרות סדיר במשמר הגבול) שני רימוני הלם, אותם גנב הנאשם 1 מבסיסו על פי הזמנתו של המשיב 2. המשיב 2 שילם תמורתם 1,500 ₪.

באישום הרביעי נטען כי המשיב 2 הציע לסוכן שהופעל על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, אותו פגש בתחנת המשטרה בנתניה, לרכוש ממנו רמון הלם תמורת 400 ₪, תוך שהוסיף כי יכול להביא לו ארבעה רימוני הלם נוספים.

בהמשך, בצאתם מהתחנה, התקשר המשיב 2 לנאשם 1 וביקש ממנו שיביא לו רימוני הלם. לאחר מכן אמר המשיב 2 לסוכן כי רק בהמשך היום יהיו ברשותו הרימונים. כעבור שלושה ימים, בשיחה טלפונית בין הסוכן למשיב 2 אמר המשיב 2 לסוכן כי עומדים להגיע לרשותו מספר רימוני הלם מאת הנאשם 1 והם סיכמו כי הסוכן יגיע אל המשיב 2 בהמשך היום או למחרת וירכוש ממנו את הרימונים.

באישום החמישי נטען כי החל מחודש פברואר ועד 21.6.11, נהגו הנאשם 1 והנאשמת 6 לקנות מאת המשיב 2, בתדירות של פעמיים בשבוע, סם מסוכן מסוג חשיש ולשלם תמורתו סכומי כסף שונים שנעו בין 50 ₪ ל- 300 ₪.

באישום השביעי נטען כי החל מחודש פברואר 2011 ועד יוני 2011, נהג המשיב 2, להשתמש בסם מסוכן מסוג חשיש ביחד עם הנאשמים 3-5.

באישום השמיני נטען כי ביום 21.6.11 נמצאו ברכבו ובביתו של המשיב 2 סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 7.8 ג' 17.9 ג' (בהתאמה).

מתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המשיב 2 עולה כי הוא בן 19, טרם מעצרו התגורר בבית הוריו בנתניה ועבד כטבח וכשומר לסרוגין. לדבריו נידון בעבר בעבירה של החזקת סם בגינה פוטר מהשרות הצבאי. הוריו מודעים לשימוש שהוא עושה בסמים ואינם מהווים גורם סמכותי בחייו. המשיב 2 החל את השימוש בסמים בגיל 16, ותאר עצמו כמכור לסמים ומגלה קושי משמעותי להפסיק את השימוש בסמים. המשיב תופס עצמו כמי שמנוצל על ידי סביבתו אך התקשה להסביר את אופן הניצול. הוצע למשיב 2 להשתלב בקהילה טיפולית סגורה אך הוא סרב. שרות המבחן התרשם כי המשיב 2 מגלה קשיים משמעותיים בהסתגלות למסגרות, כוחותיו להתמודדות דלים וגורמי התמיכה בו מצומצמים. שרות המבחן התרשם מהסתרה, שיתוף מגמתי התייחסות קונקרטית, מצומצמת ומטשטשת מבלי יכולת להתייחס לאחריותו למצבו. לאור נתונים אלה מעריך שרות המבחן כי קיים סיכון לחזרה לשימוש בסמים ואף לא ניתן לשלול את מעורבותו בעבירות אחרות. נוכח דפוסי אישיותו והיותו מכור לסמים, מעריך שרות המבחן כי יתקשה לעמוד בתנאים מגבילים.

שרות המבחן בחן את החלופה שהוצעה על ידי המשיב 2, בבית הוריו בפיקוחם ובפיקוח סבתו. המפקחים המוצעים שללו כל בעייתיות בהתנהלותו של המשיב 2, שללו שימוש בסמים ותלו מעורבותו עם החוק בסביבתו. שרות המבחן התרשם כי המפקחים המוצעים אינם מעורים בחייו של המשיב 2 מגוננים עליו, אינם מודעים לסיכון בו הוא מצוי ואינם מהווים דמויות דומיננטיות ומרסנות עבורו.

לנוכח הערכת הסיכון , העדר רצון לטיפול בקהילה ובהתחשב בחוסר התאמתם של המפקחים לא המליץ שרות המבחן על שחרורו של המשיב 2 לחלופת מעצר.

ב"כ המבקשת חזר על עמדתה של המבקשת וביקש להורות על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים. ב"כ המבקשת מדגיש את העובדה שמדובר בעבירות המקימות עילת מעצר לכשעצמן לאור המסוכנות העולה מהן, את הערכת הסיכון להישנות עבירות סמים ולמעורבות בעבירות נוספות והמלצת שרות המבחן להותיר את המשיב 2 במעצר.