מדינת ישראל נ' נעמתי

החלטה

בתאריך 6/10/2013 התקיימה ישיבת ההוכחות במהלכה העידו העדים מטעם המאשימה והנאשם.

הצדדים הגישו מסמכים וראיות במהלך דיון ההוכחות.

הדיון קבוע היום לשמיעת הכרעת הדין והנאשם מבקש דיון נוסף לשמיעת הראיות מחדש מאחר ולטענתו חלק מדברי השוטר שהעיד בדיון ההוכחות אינם נכונים וזאת לאחר שנערך על ידו ביקור במקום.

המשמעות המעשית של הבקשה היא קיום מחדש של דיון ההוכחות ובנסיבותיו של תיק זה, אשר למעשה מדובר בדוח ברירת קנס, שהנאשם ביקש להישפט בגינו ומאחר והתקיימו בתיק זה מספר ישיבות, ולאחר שתם שלב הבאת הראיות, אינני רואה הצדקה לקיום דיון נוסף.

לאחר שעיינתי בבקשה ולאור התנגדות המאשימה אני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"ד, 29/10/2013 במעמד הנוכחים.

נאיל מהנא, שופט

הכרעת דין

האישום

הנאשם מואשם בכך שביום 01.11.12 סמוך לשעה 08:50, נהג ברכב בכביש 437 מכיוון כללי המחצבה לכללי ענתות, ועבר משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, כאשר בצידו הימני לא נמצא קו מקוטע, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר במיוחס לו והודיע, בהתאם לסעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 שיש ברצונו להישפט על העבירה. בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 20.05.13, השיב הנאשם לכתב האישום וטען בהאי לישנה: "רכב מסחרי ירד לשוליים הסלולים ואני עקפתי ולא עברתי את הקו הלבן...".

לנוכח כפירתו של הנאשם באשמה שיוחסה לו, התיק נקבע להוכחות. מטעם המאשימה העיד רס"מ דולב רוטמן, השוטר אשר הבחין בנאשם מבצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ואשר ערך מזכר (ת/1) (להלן: "השוטר") ורס"ל יוסי לוי, השוטר אשר אין מחלוקת כי לא הבחין בביצוע העבירה אלא רק עצר את רכבו של הנאשם בהתאם להוראתו של השוטר רוטמן, וערך את הדו"ח (ת/2). מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

דיון והכרעה

תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה קובעת, כדלקמן:

"בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני".

האם חצה הנאשם קו הפרדה רצוף?

השוטר, העיד בפניי כי באותו היום, במהלך תצפית שערך, על כביש 437 בו נסע הנאשם, לצורך אכיפת עבירה של עקיפה בקו לבן, הבחין בנאשם מבצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. משכך, בהתאם לעדותו, הורה לשוטר לוי, אשר המתין מחוץ לניידת, שעמדה סטטי, בשולי הדרך, לעצור את רכבו של הנאשם. בהתאם לעדותו של השוטר, הוא היה עם משקפת, ראה בבירור את מקום ביצוע העבירה ושמר על קשר עין רצוף עם הרכב עד שנעצר ע"י השוטר לוי "מהמקום שעמדתי רואים בבירור את מקום ביצוע העבירה, הייתי עם משקפת. ראיתי גם את הניידת שהייתה אמורה לעצור אותו וגם את מקום ביצוע העבירה" (עמ' 1, ש' 23-24). כך גם ציין השוטר במזכר שערך ת/1.

הנאשם הודה שביצע עקיפה של משאית (עמ' 5, ש' 12 –13) כמו כן, הנאשם הודה כי במקום שביצע את העקיפה היה "קו לבן רצוף" (עמ' 6, ש' 23). ברם, לטענתו, במהלך עקיפתו הוא לא חצה את הקו הלבן שכן היה במקום שוליים רחבים ובעת ביצוע האכיפה המשאית ירדה לשוליים באופן שאפשר לו לבצע אכיפה ללא חציית הקו הלבן. דברי הנאשם כפי שנרשמו בדו"ח "לא נסעתי משמאל לקו הלבן המשאית ירדה לשוליים" (ת/2).

הנאשם ניסה לקעקע את עדותו של השוטר והציג מספר תמונות שצולמו על ידו לכאורה ממקום ביצוע העבירה באמצעותם ביקש להוכיח כי השוטר לא יכול היה להבחין ממקום התצפית בבירור בנקודה בה סטה שמאלה, האם הייתה על קו לבן או לאו. כמו כן, טען הנאשם כי סטייתו שמאלה התבצעה מאחר ומשאית ירדה לשוליים אשר באותה נקודה היו רחבים ואשר אפשרו עקיפה ללא חציית הקו הלבן שהיה במקום.

אולם, השוטר הכחיש כי התמונות מתעדות את מקום ביצוע העבירה והעיד כי "זה לא המקום בו בוצעה העקיפה" (עמ' 2, ש' 31). השוטר העיד כי כפי שרשם במזכר הוא היה בתצפית "...שבין העץ הבודד לשביל הלבן על כביש 437" והנאשם הגיע "מכיוון העץ הבודד לשביל הלבן כאשר הוא חוצה קו הפרדה רצוף" (ת/1).