מדינת ישראל נ' נעאמנה(עציר) ואח'

החלטה

החלטה

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום, ת.פ. 09 – 11 - 32995, בו מואשמים המשיבים בעבירות של קשר לביצוע פשע, גניבת רכב, שינוי זהות של רכב, שוד, החזקה ונשיאת נשק שלא כדין וירי בשטח בנוי (האישום הראשון – מיוחס לשני המשיבים) וכן עבירות של החזקה ונשיאת נשק שלא כדין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (האישום השני – מיוחס למשיב 2 בלבד). ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שבפני.

על פי עובדות האישום הראשון לכתב האישום, המתלונן 1 הינו בעלים של מכולת בכפר עראבה והמתלונן 2 הינו בעלים של סובארו לבנה. בתאריך 2.10.08 קשרו המשיבים קשר עם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה ("השותף") לשדוד את חנות המכולת של המתלונן 1. בתאריך 2.10.08 בערב גנבו המשיבים את הסובארו מהמתלונן 2 בעראבה וזאת לשם ביצוע השוד. המשיבים החליפו את לוחית הזיהוי הקדמית של הרכב עם לוחית זיהוי אחרת. בהמשך הערב הגיעו ברכב הסובארו המשיבים והשותף אל המכולת. המשיב 1 והשותף נכנסו למכולת של המתלונן 1 לשם ביצוע השוד כשהם חובשים כובעי גרב על פניהם ואקדחים בידיהם והמשיב 2 המתין בסובארו כדי למלט אותם, כאשר הוא יושב בכיסא הנהג והרכב מונע. המשיב 1 והשותף נכנסו למכולת וצעקו למתלונן 1 שזה שוד ושיפתח את הקופה ואת המגירה מתחת לשולחן ואיימו עליו שאם לא יפתח את הקופה ירו בראשו. המתלונן 1 פתח את הקופה והמשיב 1 ושותפו צעקו לו להרים את ידיו מעל הראש ולהסתובב אל הקיר. המתלונן הרים את ידיו מעל הראש והסתובב אל הקיר והמשיב 1 ושותפו רוקנו את הקופה והמגירה והוציאו ממנה את הכסף שהיה בהן בסך 50,000 ₪ והכניסו לתוך שקית.

המשיב 1 ושותפו נמלטו מהמכולת ונכנסו לסובארו והמשיב 2 פתח בנסיעה מהירה. במהלך הנסיעה לכיוון היציאה מהכפר נתקלו המשיבים באנשים שעמדו בכביש וחסמו את דרכם. המשיב 1 הוציא את ידו מחלון הרכב וירה באקדח שלוש יריות באויר כדי להבריח את האנשים ולהמשיך בבריחה. המשיבים המשיכו בנסיעה ובסמוך לבית ראש המועצה נתקלו ברכב שבו היה מתלונן 2, אשר חסם את דרכם. מתלונן 2 ואחיו ירדו מהרכב וניגשו לרכב של המשיבים. המשיב 1 הוציא את ידו מחלון הרכב ואיים באקדח לכיוון המתלונן 2 וצעק שיפנו לו את הדרך. המתלונן 2 פינה את הדרך והמשיבים המשיכו בנסיעה מהירה עד שנטשו את הרכב במטע זיתים סמוך לבית הספר התיכון ביציאה מהכפר.

על פי האישום השני לכתב האישום בתאריך 5.10.08 הגיעו שוטרים לעצור את המשיב 2 בגין חשד למעורבות בשוד המתואר באישום הראשון. המשיב שהה במטע הזיתים והחזיק שקית ובה שני אקדחים, שתי מחסניות וכדורים לאקדחים. השוטרים הבחינו במשיב 2 במטע הזיתים וכאשר ראה אותם המשיב 2 החל לברוח מהשוטרים והם החלו לרדוף אחריו ומהשקית שהחזיק נפלו האקדחים, המחסניות והכדורים. השוטרים תפסו את האקדחים, המחסניות והכדורים שהשליך המשיב 2.

המבקשת טוענת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, בין היתר הודאת המשיב 1 בחקירתו בביצוע השוד והעבירות הנוספות; הודאת המשיב 1 במסגרת סולחה שנערכה בפני מספר עדים שהוא שדד את החנות; הובלה שנערכה על ידי המשיב 1 למקום שבו השליך את השקית שבה היה הכסף והשקית נתפסה במקום ובתוכה גרב שבה עטף לדבריו את האקדח; עדות המתלונן בעל החנות שמתאר את השוד בצורה שתואמת את הודאת המשיב 1; עדות אדם שהמשיב ביקש ממנו באותו יום שילווה לו את רכב הסובארו הלבנה שלו; עדות אדם שראה את רכב הסובארו ובו המשיבים נמלט לכיוון היציאה מהכפר כאשר המשיב ירה מהרכב 3 יריות באויר כלפי אנשים שחסמו את דרכו; בכובע הגרב שנמצא ברכב הסובארו ששימש לביצוע השוד נמצא DNA של המשיב 1; לגבי המשיב 2 נמצא DNA בכובע הגרב ששימש אותו לביצוע השוד ונמצא ברכב הסובארו; בחיפוש שנערך בתאריך 5.10.08 תפסו השוטרים ברשות המשיב 2 שני אקדחים, מחסניות וכדורים; בדיקת מז"פ העלתה כי התרמיל שנורה על ידי המשיבים בעת שנמלטו מהשוד והכדור שנמצא ברכב הסובארו ששימש לביצוע השוד תואמים את האקדח שנתפס ברשותו של המשיב 2; עדות של מספר עדים שהיו בסולחה ושמעו את המשיב 1 מפליל את המשיב 2; למשיב 2 אין הסבר להמצאות DNA שלו בכובע הגרב שנמצא בסובארו.

כן טוענת המבקשת כי מעשיהם של המשיבים מקימים חזקת מסוכנות. מדובר בעבירות שבוצעו תוך שימוש בנשק חם וקיים חשש שהמשיבים יסכנו את בטחון הציבור אם ישוחררו. למשיב 1 יש הרשעה בעבירה של סחר בנשק ויש לו מע"ת של 12 חודשים. הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות של סחר בנשק והוא נעצר באותו תיק עד לתום ההליכים. למשיב 2 עבר פלילי עשיר הכולל תקיפת שוטר, תקיפת בת זוג וסמים. הוא השתחרר לא מזמן ממאסר של 13 חודשים בגין תקיפת אשתו.

ב"כ המשיבים טוען כי כבר בחודש אוקטובר 2008 נעצרו המשיבים ונחקרו לגבי עבירות אלו ולאחר מכן הם שוחררו. המשיב 1 שוחרר למעצר בית ולאחר מכן שוחרר ללא כל תנאי והמשיב 2, תוך כדי מעצרו, הוגש נגדו כתב אישום אחר של תקיפת בת זוג והוא נעצר עד תום ההליכים בגין אלימות במשפחה, נשפט בתיק אלימות במשפחה, צירף עוד תיקים ולאחר מכן שוחרר גם מבית הסוהר לאחר שריצה את מלוא תקופת המאסר.

המבקשת מציינת כי נכון שהמשיבים שוחררו בעבר, אך בחודש אפריל 2009 התקבלה ראיה חדשה והיא תשובות של DNA שנמצאו בכובעי הגרב, הקושרות את המשיבים לביצוע העבירות המיוחסות להם באישום הראשון וקצת לפני כן התקבלה חוו"ד מז"פ שקושרת את הנשקים שנתפסו אצל המשיב 2 לנשקים בהם היה שימוש בשוד. כתוצאה מתקלה לא הוגשו כבר באפריל בקשות למעצר עד תום ההליכים, אך כאשר שוקלים את מכלול הנסיבות, למרות התקלה שקרתה, מדובר במשיבים מסוכנים ולכן מן הראוי שיעצרו עד לתום ההליכים בתיק זה.

ב"כ המשיבים טוען אין לעצור מחדש מי שכבר שוחרר בגין אותו אירוע וזאת גם אם השחרור היה בטעות או בשל סיבה כלשהי, אלא במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים. ב"כ המשיבים טוען כי הסיבה היחידה שבגינה החליטה המדינה להגיש כתב אישום ובקשה למעצרם עד תום ההליכים כנגד המשיבים היא העובדה שהמשיב 1 נעצר בגין אירוע אחר של סחר בנשק וזאת אינה סיבה חריגה ומצדיקה את מעצרם עד תום ההליכים בתיק זה.

לגבי המשיב 1 נטען כי הוא אמנם עצור בתיק אחר אך אין זו סיבה למעצרו עד לתום ההליכים בתיק זה. לגבי המשיב 2, שהיה משוחרר, נטען כי הוא מנהל חיים רגילים לאחר שריצה את עונשו בגין תקיפת בת זוג ואין סיבה המצדיקה את החזרתו למעצר לאחר שנעצר ושוחרר.

לעניין המשיב 1 אמנם אין מחלוקת כי יש ראיות לכאורה, אך לעניין המשיב 2 נטען כי אין שום ראיה שקושרת אותו לביצוע השוד. לעניין בדיקת ה-D.N.A. נטען כי אין לסמוך על ראיה זו כראיה מספיקה למעצר עד תום ההליכים מאחר שהמשיב 2 נחקר בעניין הזה יותר משנה אחרי האירוע ומאחר שמדובר בראיה נסיבתית שלא נתמכת בשום ראיה חפצית אחרת. גם לעניין אירוע החזקת הנשק נטען כי אין ראיות מספיקות למעצרו עד תום ההליכים. נטען כי השוטרים כותבים כי ראו את המשיב 2 זורק דבר מה מידו והתכוונו לשקית שלטענתם החזיק המשיב בידו, אך הם לא ראו נשק בידיו של המשיב 2 ולא ראו מה הכילה השקית. הם מצאו שקית קרועה בתחתית שלה ובקרבת מקום שני אקדחים וגם ראיה זו הינה ראיה נסיבתית שלא נתמכת בשום ראיה חפצית אחרת, במיוחד לאור העובדה שלא נמצאו טביעות אצבעותיו של המשיב על אותם נשקים.

ראשית, אציין כי המשיב 1 נעצר עד לתום ההליכים בהסכמת בא כוחו במסגרת תיק מ"ת 09 – 11 – 18444 בגין סחר בנשק וזאת בהתאם להחלטה מיום 9.12.09.

במקרה זה אין מחלוקת כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית כנגד המשיב 1. בנוסף, קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה הקושרות בין המשיבים לביצוע העבירות המיוחסות להם, כגון הודאתו של המשיב 1 בביצוע השוד במסגרת חקירתו במשטרה, שם טען כי ביצע את השוד ביחד עם עוד שני תושבי שטחים; דו"ח הובלה והצבעה שלפיו המשיב 1 הוביל את החוקרים למקום בו זרק את השקית עם הכסף שנשדד מהחנות. השקית נמצאה והכסף לא; הודעת המתלונן בעל החנות שנשדדה, שטען כי השודדים נמלטו בעזרת רכב סובארו וכי היה נוכח בעת ניסיון לסולחה במהלכו הודה המשיב 1 כי ביצע את השוד ביחד עם המשיב 2 ואדם נוסף; הודעת עד שטוען כי המשיב 1 ביקש ממנו את רכב הסובארו שלו לפני שאירע השוד; עדות של אדם שנכח בסולחה שנערכה ושמע את המשיב 1 מספר שביצע את השוד עם עוד שני שותפים מכפר עראבה בשמות מועמר יוסף נאסר ומאג'די עאטף שלעאטה; דו"חות פעולה והודעות של השוטרים שערכו מרדף אחרי המשיב 2 וציינו כי ראו את המשיב 2 אוחז בידו שקית, אותה השליך בזמן שברח מהשוטרים ואשר נמצאה מאוחר יותר על ידי אחד השוטרים כאשר היא קרועה ולידה כלי נשק ותחמושת; וכן קיימים בתיק ממצאים אובייקטיביים כגון ממצאי D.N.A. הקושרים בין המשיבים וכובעי הגרב שבהם נעשה שימוש בעת ביצוע השוד וחוו"ד לפיה הכדור שנמצא ברכב הסובארו ששימש לשוד והתרמיל שנמצא לאחר שנורה על ידי המשיבים בעת המלטם מאירוע השוד תואמים לנשק שהשליך המשיב 2 בעת שנמלט מהשוטרים.

בהתאם, ובשים לב לכל האמור לעיל, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את הסיכוי הסביר להרשעת המשיבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

בבואו של בית המשפט לבחון את הראיות בשלב זה, אין הוא בוחן אותן בראיה של הרשעה סופית, אלא בודק את הפוטנציאל הגלום בהן לצורך הרשעה.

ראה:

בש"פ 7585/99, זגורי נ. מדינת ישראל , לא פורסם (1999).

ההלכה היא כי בשלב זה בית המשפט בוחן רק את הפוטנציאל ההוכחתי של חומר החקירה, ואין הוא קובע ממצאים מזכים או מרשיעים. ראה:

בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133 ;