מדינת ישראל נ' נסאר ואח'

החלטה

בפני בקשה לחישוב מנין הפסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, שהוטלה על המבקשת במסגרת גזר הדין בת.פ 1163/03.

רקע עובדתי:

1.ביום 11.06.2003 נגזר דינה של המבקשת, לאחר שהורשעה בעבירות של הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין"), מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 388(1) לחוק העונשין, חובת פוליסת ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970, והסעת ילד ללא התקן ריסון, עבירה לפי תקנה 83א(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן:"תקנות התעבורה"), כל זאת בשל אחריותה לתאונת דרכים קטלנית.

2.במסגרת גזר הדין הושת על המבקשת עונש מאסר בפועל למשך 6 חודשים, מאסר על תנאי, וכן פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 10 שנים.

3.כיום, משחלפו למעלה מעשר שנים מגזר הדין, הוגשה הבקשה שבפני, במסגרתה מבקשת הנאשמת לחשב את מניין ימי הפסילה החל ממועד גזר דינה, אף שלא פעלה להפקדת רישיון הנהיגה או תצהיר כנדרש, מאחר והחל ממועד זה, נמנעה המבקשת, כך לטענתה, מלנהוג ברכב כלשהו מחמת העונש שהוטל עליה. לטענתה, לא פעלה להפקדת רישיון הנהיגה מחוסר ידיעתה את הדין, ומן העובדה כי באי כוחה מטעם הסנגוריה הציבורית לא הודיעו לה בדבר חובתה להפקיד את רישיונה במזכירות בית המשפט. לטענת המבקשת, נסיבות אלו עולות לכדי פגם טכני בלבד שאינו מצדיק הענשה כפולה.

לחלופין, נטען בבקשה, כי מאחר ורישיונה של המבקשת פקע ביום 16.1.05 ומאז לא חודש, יש למנות את ימי הפסילה החל מתאריך 17.01.05, יום למחרת פקיעת רישיון הנביגה של המבקשת, זאת בהתאם לתקנה 557(3) (הכוונה לתקנה 557(ד)) לתקנות התעבורה.

עוד נטען בבקשה כי נסיבותיה האישיות והכלכליות של המבקשת מצדיקות את קבלת הבקשה.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקשת נמנעה מלעשות מעשה פוזיטיבי של הפקדת הרישיון או מתן תצהיר, בהתאם לתקנה 557(ב) לתקנות התעבורה, כנדרש לשם פתיחת המרוץ של תקופת הפסילה. עוד נטען כי הבקשה מבוססת על תקנת 557(ד), אך תקנה זו בוטלה ביום 9.1.03, עובר למועד מתן גזר הדין בעניינה של המבקשת. לעמדת המשיבה, אין בנסיבות שמעלה המבקשת כדי להצדיק החלטה שתהיה מנוגדת להוראות החוקיות המסדירות את הנושא, ומשכך דין הבקשה להידחות.

דיון:

המסגרת הנורמטיבית

5.סעיף 42 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה") עוסק בפסילה וחישוב תקופתה בקובעו:

"(א)פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ב)הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם
נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה
תחל בתום הפסילה הקודמת.

(ג)בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במניין -

(1) התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות
בדרך שנקבעה;

(2) תקופה שבה נשא בעל הרישיון עונש מאסר על העבירה שבגללה