מדינת ישראל נ' נסאסרה יחיא

החלטה

זו החלטה בבקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר.

הנאשם טוען כי "לא זומן בדין כלל, לא ידע כי יש לו דיון בביהמ"ש, ורק גילה ההרשעה שפנה למשרד הרישוי ”.

עוד נטען בבקשה כי היה לו ויכוח "סוער" עם 2 השוטרים והתנגד נמרצות לחתום על המסמך (ראה סע' 6 לבקשה).

ראשית כל, נפלה טעות בלשון הבקשה בכך שהנאשם נידון ל- 3 חודשי פסילה ע"ת ולא ל-6 חודשים כפי שנכתב בסע' 1 לבקשה.

לנאשם יוחסה עבירה של עקיפה בקו לבן רצוף.

על פי תגובתו של הנאשם, הוא מסר כי "סיים" את העקיפה בקו לבן, אין הבדל אם חציית קו הלבן הייתה בתחילת העקיפה, באמצע או בסיומה, לכן, תגובתו מהווה – לכאורה – גם הודייה באשמה.

אלא, מעבר לכך גם אם הנאשם היה סבור כי הדו"ח נרשם לו בטעות, הדרך להתמודד עם הדו"ח, הינה להופיע לביהמ"ש ולכפור באשמה ולא להתווכח עם השוטרים ולסרב לחתום על "קבלת" הדו"ח. גם אם הוא סירב לחתום על הדו"ח, הוא קיבל אותו ביד והיה זוכה ליומו בביהמ"ש, אם היה בוחר להתייצב.

לא ברור לי כלל ועיקר, טענתו כאילו מ"חובתם של השוטרים להיות זהירים כפליים". השוטרים רשמו לו דו"ח, ואם הוא סבור כי הצדק עימו, היה צריך להתייצב בפני ביהמ"ש.

לציין כי הנאשם קיבל לידיו את הדו"ח הידני, בו רשום בבירור מועד המשפט, ואם בחר לא להתייצב אין לו להלין אלא על עצמו.

הנאשם לא נידון לפסילת רישיון נהיגה בפועל ואין מנוס לקבוע כי מדובר בעונש חמור מידי.

מעבר לנדרש, יש להוסיף כי גזר הדין הומצא לנאשם ובקשה זו לא הוגשה תוך מנין הימים הקבוע בסע' 130(ח) ל-חסד"פ.

מכל המובא לעיל, הבקשה נידחית.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"א, 11 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: