מדינת ישראל נ' נמני(עציר)

החלטה

1.בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ניצה מימון שעשוע) בתיק מ"ת 10759-04-12 מיום 8.5.12 לפיה שוחרר המשיב בתנאי מעצר בית מלא ובתנאים מגבילים נוספים וערבויות כספיות.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עשרות עבירות חמורות על חוק מע"מ, שנעברו בנסיבות מחמירות שעניינן ניכוי חשבוניות פיקטיביות בסך של כ-54,000,000 ₪ שהמס הנובע מהן הוא כ-7,500,000 ₪ וכן עבירת שיבוש מהלכי חקירה ומשפט.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום נוסף ביום 5.4.12 בגין עבירה נוספת של שיבוש הליכי משפט, כשמיוחס לו שיבוש בתיק אחר המתנהל כנגדו, בו הואשם המשיב בעשרות עבירות של ניכוי תשומות ללא מסמכים בסכום של 27,000,000 ₪.

החלטת בימ"ש קמא

3.בימ"ש קמא קבע בהחלטתו כי אכן קמה עילת מעצר מכח מסוכנות, חשש לשיבוש הליכי חקירה וחשש ממשי שהמשיב ינסה להימלט מאימת הדין, אך מדובר בעבירות כלכליות שאינן מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית ובעבירות מס בפרט, המעצר עד תום ההליכים הינו סנקציה קיצונית המופעלת רק במקרים חריגים.

בימ"ש קמא סקר את תסקיר שירות המבחן שאינו ממליץ על שחרורו של המשיב, בכלל ובפיקוח המפקחים המוצעים, בפרט וקבע כי במכלול הנתונים, נוכח טיב העבירות, העדר עבר פלילי מכביד ומיהותם הנורמטיביים של המפקחים המוצעים, כמו גם יכולת גורמי האכיפה לבדוק אם מתבצעת הפרה של תנאי השחרור, יש ליתן למשיב הזדמנות להשתחרר בתנאים שפגיעתם בחרותו פחותה ממעצר מאחורי סורג ובריח.

בימ"ש קמא נתן משקל גם למשכו הצפוי של ההליך המשפטי ובסופו של דבר הורה על שחרורו כאמור.

טיעוני העוררת

4.לטענת העוררת לא היה מקום להורות על שחרורו של המשיב בשים לב לעילות המעצר כבדות המשקל, המסוכנות הנלמדת מסוג העבירות, היקפן הכספי של העבירות, השיטתיות והעובדה כי ניתן לבצען גם כשאדם ספון בביתו במעצר בית; כתב האישום החמור שהוגש כנגדו בשנת 2009 המייחס לו עבירות דומות בהיקף עצום, העובדה כי המשיך בביצוען של אותן עבירות ממש, הגדלת היקף העבירות וסכומן, כשהליך פלילי מתנהל כנגדו, החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט בהתייחס לכך שעבירות שיבוש בכתב האישום ובכתב אישום הנוסף מצביעות, לכאורה, שהמשיב השפיע על עד במהלך החקירה ועל עד במשפט במהלך ההוכחות.

ההחלטה ניתנה בניגוד להמלצת שירות המבחן שמצא כי אין ליתן אמון במשיב ואין לסמוך על המפקחים המוצעים, נקבעו ערבויות כספיות שאין בהם כדי להרתיע, נקבעו ערבויות מבלי שנבחנה כלל יכולת הערבות לעמוד בערבויות, כמו כן נקבע כי גורמי האכיפה יכולים לפקח על המשיב שיעמוד בתנאי השחרור.

טענות המשיב

5.ב"כ המשיב טענה כי אמנם המשיב הסכים לקיומה של תשתית ראייתית, לכאורה, אך מדובר בהסכמה בשלב הראשון, שנבעה מהיקף חומר הראיות, בטרם היה סיפק בידה לבחון את חומר הראיות בכללותו. המשיב אינו זה שהנפיק את החשבוניות אלא זה שקיבל, לכאורה, את החשבוניות וקיזזן ויש להבחין בין השניים. בימ"ש קמא קבע תנאים מגבילים מכבידים ביותר הכוללים איסור יצירת קשר טלפוני, בעוד שבמעצר בכליאה רשאי המשיב ליצור קשר טלפוני, ללא הגבלה. העבירות נעברו, לכאורה, בהיות המשיב מאוים ואשתו אף הגישה תלונה במשטרה על איומים כלפיה כשהמשיב נתון במעצר. באשר לתסקיר, המפקחים שנבחנו על ידי שירות המבחן הינם טובים ואחראיים ויש ביכולתם להציב גבולות למשיב. הוצגה פסיקה לפיה בעבירות חמורות יותר, הורה בית המשפט העליון על שחרור בתנאים, גם במקרים כשהתסקיר היה שלילי.

דיון והכרעה

6.לאחר שבחנתי את החלטת בימ"ש קמא וטיעוני הצדדים, מצאתי כי טעה בימ"ש קמא בהחלטתו להורות על שחרורו של המשיב וכי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו וזאת מהטעמים הבאים:-

א.שלושה כתבי אישום תלויים ועומדים כנגד המשיב.

(1)הראשון בת.פ. 36882-12-09 בו הואשם בעשרות עבירות של ניכוי תשומות ללא מסמכים בסכום של 27,000,000 ₪.

(2)השני בת.פ. 10725-04-12 שהוגש כנגדו וכנגד שתי חברות שבאחת מהן (נאשמת 2), המשיב הינו בעל המניות ומנהלה הפעיל, ובשניה (נאשמת 3), גיסו של המשיב, מר משה הרגש (להלן: "משה"), רשום כבעל מניות וכמנהל, כשהדבר נעשה ע"פ הוראותיו והנחיותיו של המשיב וכדי להסוות את שליטת המשיב והיותו מנהלה הפעיל.

בכתב האישום נטען כי בתקופה שבין 2/2008 לבין 12/2011 קיבל המשיב מויקטור אלימלך (להלן: "ויקטור") 116 חשבוניות פיקטיביות שנרשמו על ידי המשיב בהנהלת החשבונות של נאשמת 2. המשיב הצהיר ב-47 דיווחים תקופתיים למע"מ על תשומות פיקטיביות בסך של 47,786,899 ₪ כשסכום המס שנוכה שלא כדין הינו 6,567,709 ₪. בהתאם, דווח המשיב דיווחים כוזבים גם למס הכנסה. בתקופה שבין 1/2011 ל-2/2012 קיבל המשיב מויקטור 34 חשבוניות פיקטיביות והצהיר ב-12 דיווחים תקופתיים למע"מ ולמס הכנסה על תשומות פיקטיביות בסך 6,405,080 ₪ כשסכום המס שנוכה שלא כדין הינו בסך 884,275 ₪.