מדינת ישראל נ' נידם(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין.על פי עובדות כתב האישום, שהוכחו בפני, בין הנאשם והמתלונן התפתחו חילופי דברים שהובילו לקטטה, במהלכה דקר הנאשם את המתלונן בירכו השמאלית ובגבו.

2.הנאשם יליד 23.10.1986. מהמרשם הפלילי של הנאשם עולה כי מאז בשנת 2001 הוא עמד לדין בבימ"ש לנוער בגין עבירות שבל"ר, היזק לרכוש במזיד ואיומים , אך לא הורשע. מאז שנת 2002 הוא הורשע בעבירות של שבל"ר, נהיגה ללא רישיון וביטוח (ריבוי עבירות), הצתה של מבנה , איומים, גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, החזקת נכס החשוד כגנוב, קשר לפשע, החזקת מכשירי פריצה, החזקת אגרופן, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, התפרצות למגורים ופריצה לרכב.

3.אביו של הנאשם העיד כי היה מכור לסמים וכי הנאשם גדל ללא מסגרת תומכת וללא יד מכוונת וכי כיום הוא לקח אחריות על חייו, נקי מסמים ועובד והוא מבקש לקחת אחריות גם על הנאשם.

4.ב"כ המאשימה ביקש להחמיר בעונשו של הנאשם לאור חומרת מעשיו והצורך למגר את האלימות. לטענתו, המדובר בנאשם שבחר בדרך העבריינית ובעבר בתי המשפט נטו לו חסד והטילו עליו עונשים קלים שלא הרתיעו אותו וכי ראוי להחמיר עימו על מנת שישנה אורחותיו.

5.הסניגור ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולגזור עליו עונש מידתי , שיוכל לעמוד בו. לטענתו, מרבית העבירות בהן הורשע הנאשם בעבר הן בתחום הרכוש ובבסיסו הנאשם אינו אלים. הסניגור הפנה לדברי אביו של הנאשם שפרט את נסיבות חייו הקשות של הנאשם וטען כי העונש צריך לאזן בין צרכי החברה מחד והנאשם כפרט שיש להשאיר לו פתח של תקוה לעתיד.

6.הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו.

7.הנאשם עצור מאז 23.12.09.

8.כבר אין צורך לחזור ולהפנות להלכה הפסוקה וניתן לאמר כי מן המפורסמות הוא כי נגע יישוב הסכסוכים בדרכי אלימות פשה בחברתינו וכי על בית המשפט ליתן ידו לבעור נגע זה באמצעות ענישה מחמירה (תוך התחשבות בנאשם האינדיווידואלי שעומד בפני בית המשפט).

9.בעניננו – לאחר חילופי דברים עם המתלונן הלך הנאשם לביתו ואז חזר , קרא למתלונן למקום צדדי ושם התקוטט איתו, כאשר הוא דוקר את המתלונן כשזה נפל ושכב על הקרקע. אמנם הנאשם לא ירד מביתו כשהוא מזויין בסכין, אך במודע הוא חיפש חפץ חד באמצעותו פגע במתלונן, דבר המעיד על תכנון וכוונה לפגוע.

10.אכן – נסיבות חייו של הנאשם אינן קלות אך עברו מכביד ביותר ומעיד על התנהגות חסרת מעצורים ועל אורח חיים עברייני בו בחר . לנאשם ניתנו הזדמנויות רבות, הן כאשר בית המשפט לנוער נמנע מהרשעתו והן בענישה קלה ושאינה מרתיעה, אך הנאשם בחר להפנות עורף לכל ההזדמנויות שניתנו לו. דוקא בכל אלה יש לכדי להצביע כי נדרשת ענישה מחמירה בעניינו, שאולי תביא את הנאשם לידי הבנה כי אורח החיים בו בחר אינו ראוי ולשינוי אורח חייו.

11.אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א.מאסר לתקופה של 42 חודשים, כאשר מנין תקופת המאסר יחל ביום מעצרו – 23.12.09.

ב.מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים והתנאי הוא כי בתקופה של 24 חודשים ממועד שחרורו לא יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע עליה.

ג.הנאשם ישלם למתלונן פיצוי בסך 2,000 ₪.

והודעה זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן והודע היום י"ג תשרי תשע"א, 21/09/2010 במעמד הנוכחים.

ברכה בר-זיו, שופטת

עדי שיטרית

הוקלד על ידי: עדי שטרית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: