מדינת ישראל נ' נידם(עציר)

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו ביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין. בכתב האישום מפורטות העובדות כדלקמן:

א.ביום 23.12.09 בשעה 15:00 הבחין הנאשם במתלונן, אלכסנדר רוגונסקי (להלן: "המתלונן") בסמוך לחנות "7 טעמים" ברחוב דגניה בקרית חיים (להלן: "החנות").

ב.בין הנאשם והמתלונן התפתח דין ודברים והנאשם עזב את המקום.

ג.לאחר מספר דקות חזר הנאשם למקום כשברשותו סכין.

ד.המתלונן הבחין כי הנאשם אוחז דבר מה בכיסו ונמלט לתוך החנות. הנאשם רץ בעקבותיו וביקש ממנו לצאת מן החנות ואמר לו כי אינו מחזיק מאומה בכיסו וכי הוא מעוניין לדבר איתו.

ה.המתלונן הסכים לבקשת הנאשם ויצא מן החנות. לאחר שיצאו מהחנות הבחין המתלונן כי הנאשם אוחז בסכין והוא ניסה להוציאה מידו.

ו.הנאשם דקר את המתלונן בירכו השמאלית ובגבו.

ז.כתוצאה מהדקירות נפל המתלונן על הארץ, והנאשם ניסה לדקור אותו פעם נוספת. המתלונן הדף את הנאשם והנאשם נמלט מן המקום.

ח.כתוצאה מהדקירות הובל המתלונן לבית החולים, שם אובחן כי הוא סובל מחתך בירכו השמאלית, חתך בגבו ומשבר של אספקט אחורי בצלע התשיעית.

2.בתשובה לכתב האישום השיב בא כוח הנאשם:

"....הנאשם כופר בעובדות כתב האישום. מבחינת טענה מפורטת, הוא לא כופר בדקירה, אך טוען להגנה עצמית. אציין , שמחומר החקירה וגם בהודעות המתלונן, עולה תקיפה קשה מאד של המתלונן את הנאשם לפני.....".

3.על שהתרחש העידו בעלת החנות, המתלונן והנאשם עצמו.

א.בעלת החנות, הגב' בלה פילניק (להלן: "בלה") העידה כי הכירה הן את הנאשם, שהיה מגיע למקום כדי לקנות סיגריות והן את המתלונן, שהיה מגיע למקום כמעט מידי יום, יושב ליד החנות עם חברו ושותה איתו בירה. בלה העידה כי במועד הרלבנטי נכנס המתלונן, שקודם ישב מחוץ לחנות, אל תוך החנות וצעק שהנאשם הגיע למקום עם סכין. הנאשם עצמו עמד בכניסה לחנות, הפך את הכיסים ואמר למתלונן כי אין לו דבר בכיסים ואז שניהם יצאו מהחנות והלכו לכיוון הפח הירוק שהיה שם. היא נשארה בחנות אך הבינה כי הולך לקרות משהו ואז שמעה דפיקות "כאילו בומים כאלה" על אוטו או על הפח . היא יצאה החוצה לראות מה קורה וראתה את המתלונן צולע, מחזיק את היד מאחורי הגב וצועק :"תזמיני לי אמבולנס ניסים דקר אותי בלב אני נחנק". המתלונן התיישב על הכסא והיא נכנסה לחנות והתקשרה לאמבולנס.

בחקירתה הנגדית אישרה בלה כי לא ראתה סכין בידו של הנאשם וגם לא ראתה את הדקירה עצמה.

המתלונן העיד כי ישב מחוץ לחנות והמתין לחבר, כאשר הגיע הנאשם והתחיל לאמר לו משהו בעצבים. הוא אמר לנאשם ללכת. לאחר מכן הוא והנאשם הלכו לפינת החנות , הנאשם עשה תנועה כדי לתת לו מכה עם היד והוא דחף אותו "עם כף היד בפנים". לאחר מכן הוא תפס את הנאשם בידיים בתנועת חיבוק, הנאשם השתחרר ממנו והיו לו סימנים כחולים על הידיים. הנאשם אמר לו "תחכה" והלך מהמקום. הוא המשיך לשבת מחוץ לחנות וחזר, לאחר שהחליף בגדים, כעבור 5 או 6 דקות. הנאשם החזיק את ידיו בכיסים והוא מיד נכנס לחנות ואמר לבלה שלנאשם יש סכין. הנאשם אמר לבלה שאין לו סכין והוא פשוט רוצה לדבר עם המתלונן ואז הם יצאו החוצה והלכו כ- 20 עד 30 מטר מהחנות. על שאירע שם העיד המתלונן:

"הוא התחיל להוציא את היד מהכיס ואני דחפתי אותו על הרכב ואני קפצתי מאחורי הרכב ורציתי ללכת. שמעתי מאחורי הליכה בריצה , הסתובבתי את הראש ורציתי לברוח ממנו ונפלתי. נפלתי ועשיתי נזק לברך שלי ולמרפק היד. הרגשתי כאב חזק באיזור של הגב. אני הבנתי שזה דקירה בסכין ומיד הסתובבתי ודחפתי את הגב שלי לכיוון האספלט כדי שלא יירד לי דם. ברגע שהסתובבתי ראיתי שניסים התכופף ורצה לדקור אותי עוד פעם. התחלתי לנסות לתת לו מכות עם הרגל, הוא עוד פעם ניסה לדקור אותי. יכול להיות שבאותו רגע הוא דקר אותי ברגל. אחרי זה הוא ברח. אני קמתי ונכנסתי לחנות וביקשתי להזמין את האמבולנס. בעלת החנות שאלה אותי מה קרה ואמרתי לה שניסים דקר אותי עם סכין וזהו".

בחקירה נגדית אישר המתלונן כי דחף את הנאשם בפניו על הרכב וכי באותו שלב לא ראה סכין בידיו של הנאשם. בהמשך גם אישר כי תפס את הנאשם בלסת ודחף אותו על מכסה המנוע וכל זאת לפני שראה סכין, אחרי שהנאשם התחיל להוציא את הידיים מהכיס. לדבריו, אחרי שדחף את הנאשם על מכסה המנוח הסתובב כדי ללכת מהמקום , כדי "שלא יהיה לנו סכסוכים וקונפליקטים" .

המתלונן נשאל מספר פעמים האם ראה סכין בידו של הנאשם . פעם אחת השיב:

"ראיתי סכין ברגע שהוא התכופף לדקור אותי פעם שניה בחזקה. הייתי בשוק ולא ראיתי בדיוק את הצבע של הסכין אבל ראיתי משהו בצבע כהה. אם זה היה סתם ברזל חד ולא סכין, אז ברגל לא היתה לי דקירה אלא היה לי עור קרוע או פצע קריעה ובדיוק אותו דבר בגב".