מדינת ישראל נ' ניאגו ואח'

גזר דין

במסגרת הסדר טיעון, הורשעו הנאשמים על פי הודאתם, בעבירה שעניינה שוד בצוותא חדא לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") ביחד עם סעיף 29 לחוק. הסדר הטיעון אינו כולל הסכמה עונשית והצדדים טענו לעונש באופן חופשי.

מעובדות כתב האישום עולה, כי בלילה שבין 3.3.11 ל- 4.3.11, בשעה 23:51 לערך, הגיעו הנאשמים לפאב "טטיאנה" ברחוב גוטמן בפ"ת (להלן: "הפאב"), שם פגשו בסטיבן בנדל (להלן: "המתלונן"), אשר לא הכירוהו קודם לכן. הנאשמים הצטרפו לשולחנו של המתלונן ושוחחו עמו. זה הזמין להם משקאות. בהמשך, הציע נאשם 1 לנאשם 2 לתקוף את המתלונן ולשדוד אותו.

בשעה 1:15 לערך יצאו הנאשמים מהפאב וארבו למתלונן. כאשר יצא מהפאב, עקבו ברכבם אחר מונית בה נסע, עד הגיעו לבניין ברחוב טרומפלדור 42 בפ"ת, אליו נכנס והנאשמים בעקבותיו ובסמוך למעלית, חבט הנאשם 1 בפניו והפילו ארצה ובמקביל, סתם הנאשם 2 את פיו באמצעות ידו והנאשם 1 נטל 190 ש"ח ממכנסיו ומכשיר פלאפון נייד. הנאשמים נמלטו מהמקום ובהמשך, חילקו את שללם באופן, שנאשם 1 הותיר בידו את המכשיר הנייד וסך של 100 ₪ ואת 90 השקלים הנותרים העביר לידי הנאשם 2.

כתוצאה מהשוד, נגרמו למתלונן כאבים ביד ימין וחתך מעל עין שמאל והוא נזקק לטיפול רפואי.

נאשם 1 - תסקיר שירות המבחן

מתסקיר שהוגש אודות הנאשם 1 עולה, כי מדובר בצעיר כבן 21, אזרח רומניה ומתגורר בה. מגיל צעיר משחק הנאשם 1 בכדורגל ומבקש להשתלב בתחום. לטענתו, הוא ביקר בישראל מספר פעמים והשתלב בקבוצות כדורגל לנערים. הביקור דנן אף הוא נועד לבחון אפשרות להשתלב בקבוצת כדורגל ישראלית. שירות המבחן הטעים כי הנאשם לא המציא מסמכים לאישוש דבריו, הגם שאחיו, המתגורר בישראל, אישר את העובדות (וכן נערכה שיחה עם מאמן הכדורגל שבקבוצתו שיחק הנאשם לפני כשנתיים, שתיאר את הנאשם כשחקן טוב וממושמע). אחי הנאשם מסר כי מעורבותו של הנאשם בפלילים הינה חריגה ומשפחתו הופתעה ממנה.

בפני שרות המבחן, הודה הנאשם במרבית עובדות כתב האישום, אך התקשה לשתף במידע ולרחוש אמון לשירות המבחן. הוא כפר בכך שהמעשה תוכנן, כמו גם, שהוא יזם אותו וטען, כי המעשה אירע אגב ויכוח שהתגלע בינו לבין המתלונן, שהסלים לכדי ביצוע העבירה, אשר לשיטתו, אירעה על רקע צריכת אלכוהול מוגברת והיגררותו אחר הנאשם 2, אדם מבוגר ומעורה בישראל, אותו הכיר היכרות שטחית בלבד. הנאשם 1 השליך את האחריות למעשה לפתחו של הנאשם 2.

נוכח חשדנותו של הנאשם וקשייו ליתן אמון, התקשה השירות להתחקות אחר נסיבות ביצוע העבירה ובחינת הזיקה שבין הנאשמים, למעט העובדה כי הנאשם 1 היה תחת השפעת אלכוהול בעת ביצועה. עם זאת, שרות המבחן התרשם, כי אין מדובר באדם אלים. הוא הביע חרטתו אף בפני שרות המבחן. סופו של יום, לא ניתנה המלצה עונשית בעניינו.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה, עו"ד רועי פרי, עמד על חומרת מעשה השוד בו הורשע הנאשם. הוא הדגיש כי מדובר בשוד מתוכנן המעיד על תעוזה. הנאשמים בחרו כקורבן את המתלונן, תייר אנגלי שהזדמן בדרכם והזמין אותם לשתות עמו אלכוהול בפאב. הם המתינו לצאתו מהפאב, עקבו אחריו עד אשר מצאו שעת כושר להתנפל עליו באלימות ולגנוב את כספו ומכשיר טלפון נייד. למתלונן נגרמו חבלות כתוצאה ממעשה השוד.

חומרת יתר ביקש התובע לייחס לבחירת המתלונן כקרבן למעשי הנאשמים, אשר לא נעשתה באקראי, אלא על שום היותו תייר, "קורבן מוחלש", הזקוק ביתר שאת להגנת בית המשפט.

התובע טען כי עבירת השוד הפכה לרעה חולה הפושה במחוזותינו וראויה להתייחסות עונשית הולמת מצד בית המשפט, על מנת להגן על ביטחונם האישי של אזרחי ותושבי המדינה ולתרום למיגורה.

לקולא, ציין, את גילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי והיותו תושב זר, אשר הגיע לישראל מעת לעת, כדי לשחק ולהשתלב בקבוצות כדורגל ישראליות.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם 1, עו"ד אהוד בן יהודה, טען כי העבירה שביצע הנאשם חריגה בחייו, בבחינת מעידה חד פעמית, אשר ארעה על רקע שתייה מרובה של אלכוהול. הסנגור הטעים שמדובר בספורטאי, שאינו רגיל בשתיית אלכוהול ועל כן מידת שליטתו העצמית נפגמה בליל האירוע באורח ממשי. ב"כ הנאשם ביקש לאבחן בין הנאשמים וטען, כי סביר להניח שנאשם 2, המבוגר מהנאשם 1 ומתגורר בישראל תקופה ממושכת, דווקא הוא היה זה אשר השפיע על הנאשם 1 לבצע את השוד.

הסנגור ביקש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובעברו הנקי וכן בהודייתו בהזדמנות הראשונה ובחרטתו הכנה. הוא הוסיף כי מדובר בשחקן כדורגל מבטיח אשר הגיע לארץ מסיבות מקצועיות ואף כיום, שואף הוא להשתלב בקבוצת כדורגל. הסנגור הוסיף כי הנאשם שהה במעצר ובהמשך במעצר בית חלקי.

בנסיבות אלו, עתר הסנגור להימנע משליחתו של הנאשם 1 למאסר מאחורי סורג ובריח ולאפשר לו לרצות את מאסרו בעבודות שירות.

הצדדים הגישו פסיקה התומכת לשיטתם בעתירתם לעונש.

דיון וענישה