מדינת ישראל נ' נטליה סליאנקו

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין בהעדר המבקשת בגין פס"ד שניתן ביום 19.11.13.

על פי כתב האישום נהגה המבקשת ביום 25.03.13 בשעה 12:40 ברכב פרטי ברחוב שדרות התמרים באילת ובעת שהרכב היה בתנועה השתמשה בטלפון שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה סמל סעיף 6577.

טענות הצדדים.

ביום 21.05.14 הגישה המבקשת בקשה לביטול גזר דין בטענה לפיה לא קיבלה את הזימון למועד הדיון מאחר ועברה לכתובת אחרת. ביקשה להישפט מחדש.

ביום 25.05.14 הגישה המבקשת בקשה מתוקנת לביטול פסק דין בהיעדר וטענה כי:

א.למרות שבפרוטוקול כתוב שקיבלה המבקשת הזמנה כדין, הצהירה כי מעולם לא קיבלה הזמנה לדיון זה.

ב.המבקשת היא שביקשה להישפט על העבירה ועודנה עומדת על חפותה.

ג.המבקשת ציינה כי מתגוררת באילת בכתובת ערוד 1149/3.

בנסיבות אלו, טוענת המבקשת לביטול פס"ד בהעדר ולקבוע את התיק לדיון מחדש.

מנגד, טענה המשיבה כי:

א.על המבקשת מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים ביטול פסק דין וקביעת התיק לדיון "מחדש".

ב. קיים אישור על משלוח דואר רשום. הזימון לדיון שנשלח למבקשת נשלח לאותה הכתובת שציינה בבקשתה להישפט (נספח ב').

ג.המשיבה פעלה ע"פ תקנה 43 לתקנות סדרי הדין הפלילי (תשל"ד 1974) לפיה נשלחה במועד הודעה על בקשה להישפט לפי תקנה 42, תומצא לנאשם הזמנה למשפטי לפי טופס 8ב שבתוספת.

ד.תקנה 44א לתקנות סדרי הדין הפלילי (תשל"ד 1974) מהווה חריג לכללי ההמצאה ותחשב המצאת ההזמנה, להמצאה כדין, אם חלפו 15 יום מיום משלוח ההזמנה. התקנה מאפשרת להוכיח אישור המצאה, על ידי הוכחת היסוד העובדתי הנדרש בחזקה, והוא- כי אכן חלפו 15 ימים מיום שנשלחה ההזמנה בדואר רשום.

ה.תקנה 44א מורה כי ההזמנה כמוה כאישור מסירה לכל דבר ועניין "זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן- כאשר במקרה דנן, המבקשת לא הפריכה את חזקת המסירה, לא דאגה לעדכן את משטרת ישראל ו/או מרכז פניות נהגים בדבר שינוי מען מגוריה.

ו.המסמכים והאישורים שהוגשו לבית המשפט מלמדים כי נשלחו לנאשמת הזמנות

לדיון בעניינה ולכתובת אשר נמסרה על ידה בבקשתה להישפט ובכך יצאה המשיבה

ידי חובתה בהוכחה.

ז.לא הונחה בפני בית המשפט תשתית משכנעת שתצביע על כך שלמבקשת ייגרם