מדינת ישראל נ' נחמני(עציר)

החלטה

1.בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה באישום הראשון - ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, סחיטה באיומים – עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק, באישום השני – סחיטה באיומים – עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק. באישום השלישי – סחיטה באיומים – עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק.

2.על פי עובדות האישום הראשון – קשר המשיב קשר עם אהוד בנסטי (להלן: "אהוד"), במהלך החודשים נובמבר – דצמבר 2012, לביצוע פשע, לסחוט באיומים אנשים שהינם דתיים חרדים אשר בילו במועדוני לילה בתל-אביב, כאשר בתמורה לתשלום כספי שיקבלו המשיב ואהוד מאותם דתיים חרדים, ימנעו המשיב ואהוד מלספר אודות מעשיהם של אותם דתיים חרדים לבני משפחותיהם.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, נטען, כי בתאריך 12.12.2012, התקשר המשיב לנ.ל. (להלן: "נ.ל."), שהינו דתי חרדי, אשר נהג לבלות במועדונים בתל-אביב, ואמר לו, כי הוא בעל משרד חקירות אשר ערך מעקב אחריו, במהלכו אסף צילומי וידיאו וחומרים המלמדים, כי הוא בילה במועדוני לילה יחד עם בחורות (להלן: "החומרים"). בהמשך לכך, דרש המשיב מנ.ל. סך של 200,000$, אחרת יעביר את החומרים שאסף עליו למשפחה של אשתו של נ.ל. ולמוסדות החינוך בהם לומדים ילדיו של נ.ל.

נ.ל. ניסה להניע את המשיב מכוונתו לפרסם את החומרים שאסף כנגדו, אולם המשיב עמד בסירובו, כי אם עד למחרת היום לא יקבל את סכום הכסף אותו הוא דורש, יפרסם את החומרים שאסף במגזר החרדי אליו משתייך נ.ל.

עוד נטען, כי במסגרת הקשר ולשם קידומו, התקשר המשיב פעם נוספת אל נ.ל. באותו הערב, והודיע לו, כי הוא מוכן להפחית את הסכום ב-16,000$. בהמשך, ביום 13.12.2012, סמוך לשעה 14:00, הודיע המשיב לנ.ל., כי באם לא יעביר לו סך של 20,000$ עד השעה 16:30, יממש את איומו ויפרסם את החומרים בקרב בני משפחתו. דרישה זו גם נשלחה מספר רב של פעמים בהודעות טקסט.

נטען, כי בעקבות איומיו הנ"ל של המשיב, פנה נ.ל. למשטרת מרחב חברון והגיש תלונה כנגד מעשי הסחיטה של המשיב. בהמשך לכך, ובתיאום עם שוטרי מרחב חברון, יצר נ.ל. קשר טלפוני עם המשיב והודיע לו, כי "ארגן" עבורו את דמי הסחיטה. המשיב הודיע לנ.ל., כי שלח מונית לתחנת דלק "סונול" הסמוכה לבית"ר עלית (להלן: "מקום המפגש"), על מנת לאסוף מנ.ל. עבור המשיב את דמי הסחיטה.

עוד נטען, כי במסגרת הקשר ולשם קידומו, הגיע אלוף לוי, נהג מונית אשר נשלח על ידי המשיב למקום המפגש, וקיבל מידיו של נ.ל. מעטפה ובה דפים הנחזים להיות שטרות כסף. בהמשך לכך, לאחר שבלשי מרחב חברון עכבו את נהג המונית ותחקרו אותו אודות מעשי המשיב ואהוד כנגד נ.ל., עלו הבלשים למונית, ונסעו יחד מהמקום בהתאם להוראות שנתן המשיב לנהג המונית. לאחר ששינה המשיב מספר פעמים את מקום המפגש שלו עם נהג המונית, הורה המשיב לנהג המונית להגיע לצומת קסטינה ולהיפגש עמו שם.

נטען, כי בהמשך לכך, החליף אחד הבלשים את נהג המונית והגיע עם המונית אל צומת מסמיע, סמוך לתחנת האוטובוס, שם נפגש סמוך לשעה 21:00 עם המשיב. נטען, כי המשיב והבלש שישב במושב הנהג של המונית, שוחחו ביניהם, עד שבשלב מסוים פתח המשיב בריצה, והחל להימלט מהמקום לעבר השדות החקלאיים הסמוכים לצומת. הבלשים פתחו בריצה אחריו, תוך שהם צועקים לעברו "עצור משטרה", עד שהשיגו אותו ועצרו אותו.

על פי עובדות האישום השני - נטען, כי ש.ב. (להלן: "ש.ב."), הינו אדם נשוי המשתייך למגזר הדתי חרדי, אשר בילה במועדונים בתל-אביב והתראה שם עם בחורה. נטען, כי בתאריך 12.12.2012, שעה 17:00, יצר המשיב קשר טלפוני עם ש.ב. ואמר לו, כי הוא חוקר פרטי אשר עקב אחריו עבור אדם אחר, וכי במהלך עבודתו אסף הקלטות של שיחות טלפון ותמונות, של ש.ב. והבחורה, המלמדות, כי בין השניים התקשר קשר רומנטי במועדון לילה בתל-אביב. עוד נטען, כי במהלך השיחה, דרש המשיב מש.ב. סך של 40,000 ₪ עבור החומרים שאסף נגדו, תוך שאיים עליו, כי באם לא יענה לדרישתו הכספית, יאלץ המשיב להעביר את החומרים לידי האדם ששילם לו לעקוב אחריו.

עוד נטען, כי לאחר מכן, בתאריך 13.12.2012, יצר המשיב קשר טלפוני עם ש.ב. במהלך השיחה ביקש ש.ב. מהמשיב להפחית את סכום הכסף אותו הוא דורש. בתגובה אמר המשיב לש.ב, כי אין על מה לדבר, וכי הוא אינו מתכוון להפחית את הסכום.

עוד נטען, כי המשיב שלח הודעות טקסט לש.ב. ושאל אותו מתי ישלם לו את דרישתו הכספית. לאחר שש.ב. התעלם משאלותיו של המשיב, איים המשיב על ש.ב. באמצעות הודעת טקסט, כי הוא שלח חוקר לביתו של ש.ב., וכי "מסכנה אשתו" של ש.ב., וזאת בכוונה להניע את ש.ב. לשלם לו את דרישתו הכספית.

על פי עובדות האישום השלישי - עניינו בתמצית - ח.ס., הינו אדם נשוי המשתייך למגזר הדתי חרדי (להלן: "ח.ס."). מיטל נחום הייתה במועד הרלוונטי לאישום זה, בת זוגו של אהוד (להלן: "מיטל").

נטען, כי במהלך חודש אוקטובר 2012, נוצר קשר דרך האינטרנט, בין מיטל לבין ח.ס., במהלכו עמדו השניים בקשר טלפוני. נטען, כי ח.ס. סייע למיטל כספית בכך שבתאריך 05.11.2012 ו-07.11.2012, העביר לה סכומים של 1,000 ₪ בכל פעם. נטען, כי לאחר ששבה מיטל וביקשה סיוע נוסף על מנת לשלם שכר דירה ולרכוש מוצרי אוכל לביתה, השיב ח.ס., כי הוא רוצה לפגוש אותה פנים מול פנים בטרם יעביר לה סכומי כסף נוספים. בהמשך לבקשתו של ח.ס., נפגשו השניים בתאריך 08.11.2012 בשעות הלילה בכניסה לנתיבות והעביר למיטל סך של 1,500 ₪ ומוצרי אוכל שונים. נטען, כי משחזרה מיטל לבקש סיוע כספי נוסף וח.ס. השיב בשלילה לבקשתה, אמרה לו, כי היא חייבת לשוחח עמו אחרת יסתבך.

בהמשך לכך, במסגרת הקשר הפלילי שבין המשיב ואהוד ולשם קידומו, בתאריך 02.12.2012, או בסמוך לכך, לאחר שגילה אהוד אודות הקשר שבין מיטל לבין ח.ס., יצר מי מהמשיב ואהוד קשר טלפוני עם ח.ס., במהלך השיחה הזדהה מי מהם כחוקר פרטי ואמר לו, כי הוא חייב להיפגש עמו. בהמשך לכך קבעו המשיב ואהוד יחד עם ח.ס. להיפגש בתחנת הדלק שביציאה מירושלים. משנפגשו עם ח.ס., והציגו את עצמם כחוקרים פרטיים שנשכרו על ידי בעלה של מיטל להתחקות אחריו בשל קשריו עם מיטל, וכי במסגרת חקירתם אספו חומרים כנגדו, המלמדים על קיומו של קשר אינטימי בין השניים, דרשו המשיב ואהוד מח.ס. שישלם להם 10,000$ עבור החומרים שאספו כנגדו.

נטען, כי ח.ס. (להלן: "המתלונן") העביר למשיב ולאהוד בהזדמנויות שונות סך של 64,500 ₪, בשל האיומים של המשיב ואהוד בכתב ובעל-פה, בפגיעה שלא כדין בשמו הטוב או בצנעת הפרט שלו, ואיימו עליו לפרסם דבר הנוגע לו, והטילו עליו אימה בדרך אחרת, הכול כדי להניעו לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות.

3.ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, עתר לקבלת תסקיר מעצר, שיבחן חלופת מעצר טיפולית לגמילה מסמים, ולחילופין, לשחררו לחלופת מעצר בבית רעייתו.

4.תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 36, נשוי בפעם השלישית ואשתו בהריון, עובר למעצרו התגורר עם רעייתו בבאר-שבע. המשיב נמנה למשפחה בת 11 נפשות. לדבריו, כל אחיו מנהלים אורח חיים דתי נורמטיבי. המשיב סיים 12 שנות לימוד. לדבריו, למד קורס לעיצוב פנים בטכניון והעמיק בתחום זה בחו"ל, אך לא הציג אישורים בפני שירות המבחן. המשיב לא גויס לצבא בשל עברו הפלילי ומסיבות של אי התאמה. באשר לשימוש בסמים, מסר, כי מהיותו בן 14 החל להשתמש בסמים ממריצים ובהמשך עבר לסמים קשים מסוג קריסטל הרואין. לדבריו, גם במאסרו האחרון המשיך להשתמש בסמים. עוד לדבריו, לאחר נישואיו האחרונים, הצליח שלא להשתמש בסמים במשך כ-3 שנים, אך במעצר האחרון חזר לשימוש. עוד לדבריו, בשנת 2009 השתלב בטיפול "היחידה לנפגעי סמים" בראשון-לציון.

השירות מציין, כי המשיב ביטא בפניהם את הצורך להשתלב בקהילה טיפולית למכורים, אשר תסייע לו להתמודד עם התמכרותו לסמים. עוד לדבריו, כי בשל היותו "טעון הגנה" אין באפשרותו לעבור בכלא טיפול להתמכרות מסמים, ולכן מבקש לצאת לקהילה. עוד לדברי המשיב בפני השירות, הוא חש בושה מילדיו ומהוריו וחש צער על מה שגורם לאשתו מעצר בהתנהלותו.