מדינת ישראל נ' נחמני ואח'

גזר דין

ביום 9.9.12 הודו שני הנאשמים בכתב אישום מתוקן אך לא הורשעו, לפי הסדר דיוני שלא כלל הסכמות עונשיות, אף לא לעצם ההרשעה או ההימנעות ממנה. שני הנאשמים הופנו כמוסכם לשירות המבחן והוגשו תסקירים בענייניהם.

בהכרעת דין שניתנה עתה הורשעו שני הנאשמים במיוחס להם:

גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; שימוש לרעה בכח המשרה, לפי סעיף 280(1) לחוק הנ"ל; ולנאשם 1 - גם שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק הנ"ל;

פרטי המעשים:

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירתו הנאשמים במשמר הגבול. הנאשם 2 סיפר לנאשם 1 כי הוא נתון בבעיות כלכליות וציין בפניו של"סודנים" יש הרבה כסף שאפשר לקחת מהם באחד החיפושים.

ואכן, ביום 7.12.11, כשערכו השניים סיור רגלי במסגרת תפקידם ברחוב נווה שאנן בתל-אביב, הבחינו בנתין סודני, המתלונן יעקב ג'יבריל רמדאן, כשהוא הולך לבדו ברחוב. הנאשמים פנו אליו, דרשו שיזדהה בפניהם ואז ביקשו שיתלווה אליהם לבניין סמוך.

כשהגיעו לבניין, הורו הנאשמים למתלונן לעמוד כשפניו אל הקיר, ערכו חיפוש בכליו ומצאו את ארנקו שבו היו שטרות רבים של מאה דולר ארה"ב.

הנאשם 1 הוציא את הכסף מהארנק, לקח בהיחבא סך של 200 דולר ו-400 ש"ח, והחזיר את היתר לארנק.

השניים שחררו את המתלונן לדרכו והנאשם 1 מסר מחצית הכסף הגזול לנאשם 2 כשהוא מציין את מקורו.

כששבו הנאשמים לתחנת המשטרה ראו שם את המתלונן והנאשם 1 הבין כי המתלונן הגיע כדי לדווח על הגניבה. לכן כתב הנאשם 1 דו"ח פעולה שקרי ומסולף, הכולל נתונים שונים שיש בהם כדי לחפות על מעשי הנאשמים.

בו ביום עוכבו הנאשמים, נחקרו והודו.

במעשיהם גנבו הנאשמים מהמתלונן 200 דולר ו-400 ש"ח, והכל תוך שימוש לרעה בסמכותם.

הנאשם 1 אף הוסיף ופעל לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט, בכתיבת הדו"ח השקרי.

מתחם הענישה ההולם – מעשה הגניבה תוך שימוש לרעה בכח המשרה:

הערך המוגן בעבירת הגניבה הם ערכי הקניין והחזקה, המובנים כביכול מאליהם.

הערכים המוגנים בעבירה של איסור השימוש לרעה בכח המשרה הם שניים:

א.שמירה על טוהר השירות הציבורי, ערך המוגן גם על-ידי עבירות השוחד ומרמה והפרת אמונים. ערך זה הינו חיוני לשמירת אמון הציבור במדינה ובשלוחיה;

ב.הגנת החברה ופרטיה מפני עובדי ציבור העושים שימוש אסור, פסול או שרירותי בכח סמכותם;

ערכים מוגנים אלו הם מהחשובים מבין הערכים שבבסיס החברה המאורגנת, והם בין המקנים למדינה את צדקתה ואת חוסנה החברתי והמוסרי. העדרם הוא ממאפייניה המובהקים של מדינה מושחתת, שאזרחיה לומדים לראות בה ובשלוחיה שודדים ובוזזים, הנבדלים מעבריינים "רגילים" רק בכוחם העדיף.