מדינת ישראל נ' נחמיאס

החלטה

לפני בקשה לפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים לפי סעיפים 46 ו-47(ט) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות בכך שסירב לתת בדיקת נשיפה, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה ללא רישיון רכב תקף. על פי הנסיבות המפורטות בכתב האישום נהג הנאשם ברכב בתאריך 16.3.14 בשעה 17:00 לערך, בפורים, כשהוא מסיע 10 ילדים, 6 מהם על גג הרכב ו-4 ילדים על מכסה המנוע וסיכן אותם.

מחומר הראיות עולה כדלקמן :

השוטר שמעון דהן הבחין ברכב המשיב נוסע ברחוב חת"ם בעיר עמנואל כשעל גג הרכב מספר ילדים וילדים נוספים על מכסה המנוע. המשיב נעצר לבקשת השוטר וכשיצא מרכבו נדף מפיו ריח חריף של אלכוהול והוא התנדנד מצד לצד ודיבר לא לעניין. ברכב נמצאו בקבוקי יין ריקים ובקבוק יין אדום פתוח ליד מושב הנהג. בגדי המשיב היו מוכתמים בכתמי יין. המשיב אמר לשוטר כי בפורים מותר לשתות וכי שתה מעט. המשיב הובא לנקודת משטרה שם נכשל בבדיקת נשיפון ונכשל בבדיקות מאפיינים. לאחר בדיקות אלה הובא המשיב לתחנת המשטרה באריאל.

לפי מבדקי מאפיינים וביצוע שערך השוטר למשיב נמצא כי הופעתו מרושלת, התנהג באופן פרוע בכך שצעק וקלל. התנדנד בעמידה ובהליכה על קו ונכשל בחלק ממבחני הבאת אצבע לאף. השוטר התרשם כי המשיב נמצא תחת השפעה בינונית של אלכוהול. המשיב נדרש על ידי השוטר לתת דגימת אוויר נסוף, הסביר לו את משמעות הסירוב והנאשם הביע הסכמה אך לא חתם על הסכמתו. כאשר נדרש לבצע את הנשיפה בפועל סירב.

מפעיל הינשוף יניב בן שלוש רשם כי המשיב סירב לבצע את בדיקת הנשיפה.

המפעיל ביצע שתי בדיקות נשיפה עצמיות המעידות על תקינות מכשיר הינשוף.

בתיק פלט נשיפה המצביע כל הנאשם לא ביצע את הנשיפות כנדרש. בפלט מופיע ניסיון נשיפה אחד בלבד כשנפח הנשיפה אינו מספיק.

השוטר חגי כהן גבה הודעה מהמשיב. לדבריו הסיע 4 ילדים בתוך הרכב בלבד. הוא לא שתה אלכוהול ובקבוקי היין ברכבו היו לחלוקה כמצוות פורים. לטענתו, בשל ההתנהגות המשפילה והמבזה של השוטר כלפיו, סירב לבצע את הבדיקה. המשיב העלה טענות שונות כלפי התנהגותו של השוטר.

המתנדבת בר ניקול שללה את טענות המשיב כלפי השוטר דהן.

בתיק החקירה דו"ח עיכוב של המשיב ודו"ח מעצר.

השוטר דהן רשם כי נאלץ לאזוק את המשיב הואיל והשתולל וסיכן חייו.

לאחר שבחינת חומר הראיות שוכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה בשכרות הן מכוח סירוב לבדיקת נשיפה והן מכוח התנהגותו של המשיב עת יצא מהרכב והן על פי מבדקי מאפיינים וביצוע שנערכו לו. תיק החקירה מצביע כי קיימת תשתית של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום.

המשיב לא נפסל מנהלית על ידי קצין משטרה ולכן לא קמה עילה להארכת פסילה מנהלית לפי סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה כעתירת המאשימה. קמה עילה לבקשת פסילה עד גמר הדין לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה.

רישיון הנהיגה של המשיב נתפס ונמצא בתיק החקירה. בדיון שהתקיים בפני ביום 17.3.14 הסכים ב"כ המשיב לפסילת הרישיון עד החלטה אחרת.

לדיון שהתקיים ביום 17.3.14 הובא המשיב לבית המשפט על ידי שב"ס וב"כ המאשימה הודיע לבית המשפט כי מסכים לשחרורו בכפוף לחתימה על התחייבות עצמית והמשיב שוחרר כאמור.

לטענת ב"כ המשיב נעצר המשיב בתחנת המשטרה ביום 16.3.14 ושהה לילה במעצר שלא כדין שכן לא הובא בפני קצין משטרה בתחנת המשטרה. יתכן ויש ממש בטענה אך אין מקומה בהליך של בקשה לפסילה עד תום ההליכים.

המשיב הינו נהג ותיק. אוחז ברישיון נהיגה משנת 1983 ורשומות לחובתו 10 הרשעות קודמות. עיון בגיליון ההרשעות מלמד על עבר תעבורתי שאינו מכביד. מרבית הרשעותיו ישנות. אין לחובת המשיב עבירות חמורות או מסוכנות כגון נהיגה קודמת בשכרות או גרימת תאונת דרכים.

המשיב נמצא בפסילה מיום 17.3.14, כ-60 ימים.