מדינת ישראל נ' נחום(עציר)

החלטה

1.בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו.

כתב האישום

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, לפי סעיף 456 לחוק העונשין.

3.על פי עובדות כתב האישום, עובר ליום 19.8.09 קשר המשיב קשר עם אדם בשם לירז שימחי (להלן: "לירז") ואחרים, להשליך רימון סמוך לביתו של אלי גביזון (להלן: "גביזון"), מפקד מחוז דרום בשב"ס, אשר מתגורר ברחוב הרותם בנתניה.

בין התאריכים 19.8.09 -22.8.09 נסעו המשיב ולירז ברכב לקדימה, שם המשיב נטל לידיו רימון יד מספר 26 נפיץ/רסס (להלן: "הרימון").

המשיב ולירז הגיעו בסמוך לביתו של גביזון, שם ירד המשיב מן הרכב, שחרר את טבעת הנצרה של הרימון והשליך את הרימון לעבר בית, בסוברו כי מדובר בביתו של גביזון.

עקב תקלה לא התפוצץ הרימון.

4.אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והמשיב הופנה לקבלת תסקיר מעצר.

טיעוני ב"כ הצדדים

5.לאחר קבלת התסקיר, ובו המלצה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו, תחת פיקוחם ופיקוח מפקחים נוספים שהניחו את דעתו של שירות המבחן, וכן להטיל עליו צו פיקוח מעצר, עתר ב"כ המבקשת לדחות את המלצת שירות המבחן ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים.

6.ב"כ המבקשת עותר כאמור לעצור את המשיב עד תום ההליכים הפליליים, שכן מדובר במעשים המחייבים מעצר. מדובר על מי שהשליך רימון רסס על בית בטבורה של עיר, מתוך כוונה להשליכו על ביתו של מפקד המחוז הדרומי של שב"ס. מעשה זה מעיד על תעוזתו של המשיב ומסוכנותו, שאינה מקבלת מענה על ידי שחרור לחלופת מעצר.

אשר להמלצת התסקיר – כך ב"כ המבקשת – שירות המבחן לא נתן משקל מספיק לעובדה שהמשיב ביצע את העבירה בעודו ממתין לבירור דינו בתיק אחר, וכן לכך שמדובר במעשה "קר", מתוכנן, נועז ומסוכן.

ב"כ המבקשת הפנה את ביהמ"ש לבש"פ 3601/07 אביטן נ' מדינת ישראל ולבש"פ 10425/04 לוי נ' מדינת ישראל, שם נקבע במקרים בהם הושלך רימון רסס כי אין מקום לשחרר לחלופת מעצר, תוך הדגשה כי שימוש ברימון יד, אשר עלול היה לסכן חיי עוברים ושבים, מלמד על מסוכנות רבה.

7.ב"כ המשיב עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולא לזקוף לחובת המשיב את העובדה שהוא אינו נוטל אחריות למעשיו (לעניין זה הפנה לבש"פ 3358/09, זגורי ואח' נ' מדינת ישראל).

ב"כ המשיב הפנה את ביהמ"ש לתסקיר המעצר, ובין היתר לאופי המרתיע של המעצר, לכך שהמשיב החל בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן בטרם נעצר, לקשיים של המשיב במסגרת המעצר ולמשפחתו הנורמטיבית ולערבים ההולמים שהוצעו. בנסיבות אלה – כך ב"כ המשיב – יש בחלופת המעצר כדי ליתן מענה להגנה על שלום הציבור, מה עוד ששירות המבחן ממליץ גם להעמיד את המשיב בפיקוחו.

ב"כ המשיב הפנה את ביהמ"ש לפסיקה: בתפ"ח 34956-02 (ביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז) הוגש כתב אישום כנגד 6 אנשים, ושניים מהם אשר הואשמו בעבירות נשק שוחררו בתנאים.

הפנה לב"ש 2662/08 (ביהמ"ש המחוזי חיפה), אשר הורה על שחרורו של מעורב באירוע השלכת רימון לעבר תחנת משטרת כרמיאל, לאחר קבלת תסקיר מעצר(שהוגש במצוותו של ביהמ"ש העליון). כן הפנה לבש"פ 10801/05, מדינת ישראל נ' אלעוברה – שחרור בתנאים של שני המשיבים, שהואשמו בין היתר בהצתה, הובלת נשק וירי באזור מגורים.

תסקיר המעצר

8.המשיב הוא יליד שנת 1989, ובעברו הרשעה קודמת בגין עבירות של התפרצות וגניבה, בגינן נדון בחודש ינואר 2010 לשל"צ בהיקף של 400 שעות ולפיקוח שירות מבחן למשך 18 חודשים. העבירות נושא התיק שבפניי בוצעו אפוא בעת שההליך הנ"ל היה תלוי ועומד כנגד המשיב, תקופה מסוימת לאחר שהחל בהליך הטיפולי.