מדינת ישראל נ' נזרי

החלטה

1.זוהי בקשת הנאשם לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהיעדרו. הבקשה הוגשה במאוחד ביחס לשלושה פסקי דין בשלושת התיקים שבכותרת והיא מתייחסת לשלושתם גם יחד.

כנגד הנאשם הוגשו כתבי אישום בשלושת התיקים שבכותרת בגין עבירות של נהיגה ברכב כשרשיון הרכב פקע ב – 19.8.2001. העבירות מתאריכים 29.07.11, 29.08.11 ו – 24.06.11 (בהתאמה לסדר רישום שלושת התיקים דלעיל).

הנאשם לא התייצב לאף אחד משלושת הדיונים בתיקים שבכותרת, ולאור אי ההתייצבות ניתנו הכרעות דין וגזרי דין בהיעדרו.

2.בבקשה נטען כי הנאשם הגיש בקשה להעברת המשפט, ועד היום לא נענה על הבקשה.

הנאשם מבקש לבטל את גזרי הדין ולהישפט מחדש על מנת שיוכל להשמיע טענותיו כראוי בפני בית המשפט, ומוסיף כי אם הוא בפסילה לא יוכל להמשיך בעבודתו, יש לו ילד והוא מפרנס יחיד.

המאשימה מתנגדת לבקשה, טוענת כי הנאשם זומן כדין ואין כל הצדקה להעדרותו כאשר ידע את מועד הדיון, וכי אין חשש לעיוות דין.

לבקשה לא צורף תצהיר.

3.שני תנאים, שאינם מצטברים, נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד – קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם. אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

4.לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים לאור סעיף 130 (ח) וההלכות דלעיל לא מצאתי מקום להיעתר לה.

לא הובאה סיבה מוצדקת. יצויין תחילה כי באף אחד משלושת התיקים שבכותרת, אין אינדיקציה להגשת בקשה להעברת הדיון. מכל מקום, גם אם הגיש הנאשם בקשה כאמור, הרי שככל שלא ניתנה החלטה, כטענתו, הייתה עליו החובה להתייצב לדיון.

הנאשם זומן כדין לשלושת הדיונים, היה עליו להתייצב לשלושתם ואין כל עילה או הצדקה לאי ההתייצבות.

הנאשם לא טוען כל טענה לעיוות דין. אינני מוצא כל עיוות דין או חשש לו.

יש לציין כי הנאשם למרות שמקבל דוח על נהיגה כשרישיון הרכב פקע, מוסיף לנהוג ברכב, מקבל דוח נוסף ושב ונוהג ברכב עד שמקבל דוח שלישי.

5.מכל האמור, הבקשה לביטול פסקי הדין בשלושת התיקים שבכותרת – נדחית.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ב, 08 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: