מדינת ישראל נ' נוריאל

בפני

כב' השופטת מרים קסלסי

מבוא

הנאשם מואשם בכך שביום 18.1.12 בסמוך לשעה 17:00, נהג ברכב ולא היה חגור בחגורת בטיחות, עבירה על תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות").

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי היה חגור כל העת הרלוונטית.

דיון והכרעה

השוטר העיד בפני כי הוא נסע אחרי רכב הנאשם ואז הבחין שהנאשם אינו חגור "הבחנתי בבירור שאבזם החגורה צמוד לדופן הרכב". משכך, הוא המשיך אחריו בנסיעה עד שהגיעו בסמוך לצומת בה עמדה ניידת של משטרת התנועה (להלן: "הניידת"), ואז הנאשם "משך את החגורה ושם אותה..."(ת/1). הנאשם היה חגור בעת עצירת הרכב.

הנאשם בעדותו בפני עמד על כך שלאורך כל זמן נסיעתו חגר חגורת בטיחות. הנאשם טוען, כי השוטר טעה. לטענתו, האירוע התרחש לאחר שעת השקיעה ולכן הראות לא הייתה טובה. כמו כן, העובדה כי בדוח צוינה כתובת שגויה יש בה בכדי לתמוך בגרסתו כי נפלה טעות.

כבר עתה אציין, כי לא מצאתי סיבה שלא להאמין לעדותו של השוטר. השוטר העיד בפני כי הוא נסע לאחר רכב הנאשם "בין 4,5 דקות" (פרוטוקול עמ' 1, ש' 16) מרחק של "400,500 מ' בערך" (עמ' 2, ש' 2) כאשר לאורך כל הדרך הנאשם נוהג ללא חגורת בטיחות ורק כשהבחין בניידת חגר חגורה. הנאשם אישר שהיתה ניידת בצומת שחסמה הכביש, אולם טען כי השוטר אינו מסוגל גם להבחין בניידת וגם בו. אני דוחה טענה זו, שכן השוטר נסע בניידת משטרה סמויה, כשהוא יושב לצידי הנהג ולכן יכול היה לעקוב ולהתרכז במעשיו של הנאשם לאורך כל הדרך "אני הבחנתי בך במאה אחוז, אין לי ספק שלא היית עם חגורה..." (עמ' 3, ש' 20).

השוטר העיד בפני כי הראות הייתה טובה ו"היה ניתן לראות הכול בבירור" (עמ' 2, ש' 20) ועדותו זו לא נסתרה. מעיון בהעתק מדף לוח השנה שהגיש הנאשם לבית המשפט עולה כי ביום האירוע שעת השקיעה הייתה 5:04. לאמור, האירוע התרחש סמוך לשעת השקיעה. אולם, כידוע, שעת השקיעה אינה שעת חשיכה ואין בכך כדי לסתור את עדות השוטר בדבר ראות טובה.

הנאשם לא כפר בעצם הנהיגה במקום ובזמן המצוינים בכתב האישום ולכן אין לעובדה כי נפלה טעות ברישום כתובתו של הנאשם בדוח בכדי לנטוע ספק בנוגע למקום ביצוע העבירה וזהות מבצעה.

לסיכום

לאחר ששקלתי העדויות אלו מול אלו, ולאחר שהזהרתי עצמי מפני הרשעה על סמך עדות יחידה, אני מעדיפה את עדות השוטר על פני זו של הנאשם. ההלכה הפסוקה היא ש"בהעדר טענות של ממש כנגד הגינותו של שוטר, מהימנותו אינה מוטלת בספק וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות" (ראה: ע"פ (ים) 2416/08 גלבוע נ' מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 7.10.08).

אשר על כן, מצאתי את הנאשם אשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום ואני מרשיעה אותו בעבירה על תקנה 83ב (א) לתקנות.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ב , 22 יוני 2012, בהעדר הצדדים

טיעונים לעונש יישמעו ביום 28/8/12 שעה 9:45 התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: