- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מדינת ישראל נ' נוימן(אסיר)
|
ת"פ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
2768-02-10
23.6.2010 |
|
בפני : דניאל בארי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל – ע"י עו"ד בראז-יונג |
: גרשון נוימן (אסיר) – ע"י עו"ד ריכטמן |
| החלטה | |
החלטה
ב"כ המלומד של הנאשם טען מספר טענות מכוחן ביקש לבטל את כתב האישום שהוגש כנגד מרשו.
הטענה הראשונה הינה טענה "שכבר הורשעתי" לפי סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (להלן: "חסד"פ").
הסנגור טען כי מרשו כבר הורשע במעשים המיוחסים לו בכתב האישום שבפניי, ונידון במסגרת הסדר טיעון לעונש מאסר ממושך.
הסנגור טען עוד כי ראיות מסויימות הועברו לגורמי החקירה בניגוד לסעיף 142 לחוק מע"מ, אולם לאחר שהתביעה המציאה את ההסכמה להעברת החומר חזר בו הסנגור מטענה זו.
טענתו השלישית של הסנגור הינה כי יש מקום לבטל את כתב האישום מטעמי צדק.
הסנגור מציין כי הנאשם נחקר בחודש יולי 2007 ע"י אגף החקירות של מע"מ בביצוע העבירות נשוא כתב האישום.
בתחילת שנת 2008 הוגש נגדו כתב האישום הראשון ויוחסו לו עבירות על חוקי מע"מ.
הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום ונגזרו עליו 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
הסדר הטיעון קבע כי הצדדים יעתרו גם לקנס לפי שיקול דעתו של בית המשפט.
בית המשפט גזר על הנאשם קנס בסך 10,000 ₪. המדינה ערערה על גובה הקנס, הערעור התקבל והקנס הועלה ל- 150,000 ₪ או חצי שנה מאסר תמורתו.
הסנגור טוען כי המדינה הפרה את הסכם הטיעון כאשר החליטה להגיש ערעור על גובה הקנס.
עוד מוסיף הסנגור כי הנאשם סבר מבחינתו כי בחתימה על הסדר הטיעון הוא מסיים את ההליכים נגדו במסגרת אותה חקירה פלילית.
בנוסף, לטענות אלה מציין הסנגור כי כתב האישום הנוכחי הוגש כמעט שלוש שנים לאחר שהחלה חקירת הפרשה.
הסנגור סבור כי העובדות שצוינו לעיל מצביעות על התנהגות בלתי ראויה של רשויות התביעה ומצדיקות את ביטולו של כתב האישום.
התביעה מסכימה כי היה עדיף להגיש כתב אישום אחד בגין כל המעשים המיוחסים לנאשם ולא לפצל את הדיונים. למרות האמור לעיל סבורה התביעה כי אין זהות בין המעשים שיוחסו לנאשם בכתב האישום הראשון לבין אלה המיוחסים לו בכתב האישום הנוכחי.
התביעה טוענת עוד כי בשני המקרים הערכים החברתיים שנפגעו הם שונים. התובעת מציינת כי הערך המוגן בעבירות מע"מ הוא האינטרס הכלכלי של המדינה בשעה שבעבירה של גניבה ע"י מורשה הערך המוגן הוא שמירה על רכושו של אדם שהופקדו בידי נאמן.
דיון:
אין מקום לקבל את טענתו של ב"כ הנאשם כי הסדר הטיעון בינו לבין רשויות התביעה הופר.
המקום להעלות טענה זו היה בית המשפט המחוזי. אם הטענה הועלתה ונדחתה היה מקום לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
