מדינת ישראל נ' נובחוב

גזר דין

1.הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן. בהתאם לאישום הראשון העבירה הנאשמת ביום 27/6/09 סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ- 18 גרם נטו לסוכנת משטרתית סמויה ובתמורה קיבלה מהסוכנת סך של 400 ₪ ובהתאם לאישום השני העבירה הנאשמת ביום 22/6/09 סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ- 22 גרם נטו המחולק ל"שלוש אצבעות" וזאת לסוכנת סמויה ובתמורה העבירה הסוכנת לנאשמת סך של 300 ₪.

2.קצינת המבחן שוחחה עם הנאשמת 7 פעמים ובתסקירה סקרה את מצבה האישי והמשפחתי של הנאשמת ואת אהבתה לשותפה לדבר העבירה. קצינת המבחן סבורה שכתוצאה מאהבה זו בוצעו העבירות וציינה את יכולתה הטובה של הנאשמת להשתייך למסגרת, להענות לסמכות וציינה עוד את חווית המעצר הקשה שליוותה את הנאשמת בעלת העבר הנקי. בסוף תסקירה המליצה קצינת המבחן לבטל את ההרשעה ולהעמיד את הנאשמת במבחן השירות לתקופה של שנה וחצי ולהטיל עליה שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות.

3.ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת מעשיה של הנאשמת וביקשה להותיר את הרשעתה ולגזור עליה עונש של מאסר בפועל של ממש, מאסר מותנה וקנס לשיקול דעת בית המשפט.

4.ב"כ הנאשמת ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך שהדגיש שמרשתו מתעתדת לשרת בשירות לאומי והותרת הרשעתה עלולה לפגוע במטרה זו. ב"כ הנאשמת הגיש שורה של פסיקה בה נמנעו בתי המשפט מלהרשיע נאשמים גם בעבירות סמים והדגיש שהנזק העלול לצמוח לנאשמת כתוצאה מהרשעתה, עולה בהרבה על התועלת שתצמח בעצם הרשעתה.

5.עברה של הנאשמת נקי לחלוטין והיא ביצעה את העבירות בהשפעה מחברה לחיים אותו אהבה ושהשפיע על מהלך חייה השפעה חיובית, כפי שציינה קצינת המבחן. יחד עם זאת, השאלה העולה לדיון היא האם מקרה זה בו ביצעה הנאשמת שתי עבירות של סחר בסם מצדיק ביטול הרשעתה והתשובה על כך היא שלילית. בית המשפט העליון עמד בע"פ 2083/96 בענין תמר כתב נ' מדינת ישראל, פד"י נב 3, עמ' 337, על סוגיית אי הרשעת נאשמים וכב' השופטת דורנר כתבה בין היתר כי המנעות מהרשעת נאשמים אפשרית בהצטבר שני גורמים והם: ההרשעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם והאחר דן בסוג העבירה המאפשר ויתור על ההרשעה וזאת מבלי לפגוע פגיעה מהותית בשיקולי ענישה נוספים. בכדי לבחון את מהות הפגיעה בשיקום הנאשמת, לקחתי בחשבון את עברה הנקי, את חומרת העבירה עליה נכתב רבות שעה שמדובר בסחר בסם מסוכן, את מידת הפגיעה של העבירה באחרים וגם על כך נכתב רבות שעבירות סם פוגעות בכלל הציבור ולא רק בנאשם המבצעם. בנוגע לסבירות שהנאשמת תשוב ותבצע עבירות סמים בעתיד, מוכן אני לצאת מנקודת הנחה שסבירות זו נמוכה ועוד מוכן אני לצאת מנקודת הנחה שעבירות של סחר בסם אינה מהווה דפוס התנהגות כרונית של הנאשמת. לטובת הנאשמת לקחתי גם בחשבון את הודאתה המיידית, את חרטתה, את יחסה לעבירה ויחד עם זאת לא מצאתי שיש בכל אלה כדי להביא לביטול הרשעתה.

בית המשפט העליון קבע עוד בשנת 85' בבקשת רשות ערעור 432/85 בענין רומנו נ' מדינת ישראל כי רק בנסיבות יוצאות דופן בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה ובין חומרת העבירה, ילך בית המשפט בדרך של הטלת מבחן ללא הרשעה. בתיק זה לא מצאתי כל עילה לביטול ההרשעה וזאת מבלי להקל ראש ברצונה של הנאשמת לשרת שירות לאומי. הנאשמת עברה שתי עבירות של סחר בסם מסוכן תוך שהושפעה מחברה לחיים והיא היתה למעשה שותפה מלאה בביצוע עבירות אלה. עבירות של סחר בסם מסוכן הן עבירות חמורות והמנעות מהרשעת נאשם המבצע עבירות של סחר בסם מסוכן, חוטאת למטרת המחוקק ולמטרת הפסיקה.

6.לענין העונש שאטיל על הנאשמת, לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן, את הודאת הנאשמת המיידית, קבלת האחריות למעשיה וחרטתה על אותם מעשים, את סיכויי שיקומה ואת כל יתר הנסיבות שהועלו על ידי הסניגור. כן לקחתי בחשבון את התקופה בה שהתה הנאשמת במעצר של ממש והתקופה בה היא שוהה בתנאי מעצר בית מלאים מיום 11/8/09 ועד היום. מנגד לקחתי בחשבון את האינטרס הציבורי המחייב הטלת ענישה הולמת על נאשמים הסוחרים בסם מסוכן ובשיקול ואיזון ראוי בין מכלול השיקולים החלטתי להטיל על הנאשמת עונשים אלה:

א. מאסר בפועל למשך 6 חודשים. אשקול המרת ריצוי העונש בעבודות שירות לאחר שאקבל חוו"ד הממונה על עבודות השירות.

ב.6 חודשי מאסר על תנאי אשר יופעלו אם תעבור הנאשמת תוך 3 שנים מהיום עבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

ג.אני מחייב את הנאשמת לשלם קנס על סך 2,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים ורצופים כל אחד על סך 200 ₪ כל אחד, החל מיום 15/1/2010 ובכל 15 לכל חודש אחריו.

ד.אני קובע לקבלת חוו"ד הממונה על עבודות השירות ליום 17/1/2010 שעה 09:00. ניתן לזמן את הנאשמת באמצעות סניגורה, טל' 048667715 פקס 048667770.

המזכירות תעביר ההחלטה לממונה על עבודות השירות.

הודעה לנאשמת חובתו להתייצב במועד שנקבע ולכל מועד נדחה אחר, אחרת יהיה בית המשפט

רשאי לדון אותה שלא בפניה.

זכות ערעור תוך 45 ימים ממועד ההחלטה בדבר אופן ריצוי המאסר.

ניתנה והודעה היום ד' טבת תש"ע, 21/12/2009 במעמד הנוכחים.

זאיד פלאח, שופט

החלטה

מאחר וגזרתי את דינה של הנאשמת היום, אני נעתר לבקשת הסניגור באופן חלקי, באופן שאני מורה על ביטול האיזוק האלקטרוני וצמצום מעצר הבית, כך שהוא יחול כל ימי השבוע מהשעה 17:00 עד למחרת בשעה 08:00.

ניתנה והודעה היום ד' טבת תש"ע, 21/12/2009 במעמד הנוכחים.