מדינת ישראל נ' נגה

החלטה

המשיב שבפני שוחרר בהסכמת הצדדים בתנאים הכוללים מעצר בית מלא ללא פיקוח, איסור יצירת קשר עם המתלוננים, וערבויות כספיות.

לבקשת ב"כ המשיב, נדחה הדיון בבקשה לצורך קבלת תסקיר אשר התבקש לבחון את המסוכנות הנשקפת מפניו ואת תנאי שחרורו.

בדיון היום טענה ב"כ המשיב כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, אם כי ביקשה להפנות את בית המשפט לעובדה כי בתיק החקירה לא מצויים פלטי תקשורת המתעדים השיחות הטלפוניות שלכאורה ביצע למתלוננת.

ב"כ המבקשת טענה כי הגם שלא מצויים פלטים שכאלה, הרי שמצויות עדויות מפורשות, הן של המתלוננת,והן של בני משפחתה, המתארות כיצד נהג המשיב להתקשר אין ספור פעמים במהלך כל שעות היממה למתלוננת ולבני משפחתה.

ב"כ המבקשת מצביעה על העובדה כי המתלוננת כמו גם בני המשפחה מכירים את המשיב ומזהים אותו כמי שמתקשר ושוחח עימם.

אשר לעילת המעצר, טוענת ב"כ המשיב להעדרה של עילת מעצר, נוכח העובדה כי העבירות למשיב כולן, הינן עבירות עוון, כמו כן טוענת היא כי לא קמה עילת מעצר בדמות חשש לשיבוש הליכים והשפעה על עדים.

ב"כ המבקשת טוענת לקיומה של עילת מעצר בדמות מסוכנות, הנלמדת מכתב האישום שהוגש כנגד המשיב המלמד על התנהגות אובססיבית של המשיב אשר אינו בוחל בשום אמצעי על מנת להמשיך את הקשר עם המתלוננת.

המשיב מגיע לבית המתלוננת, מטריד אותה ואת בני משפחתה, בעשרות שיחות טלפוניות מידי יום, לא מהסס לאיים באיומים בוטים ומוחשיים ובאחת ההזדמנויות אף מימש את איומיו שהיכה את המתלוננת בראשה, כמו כן היכה את דודה שכל חטאו היה שביקש מהמשיב להפסיק ולהטריד את המתלוננת. עוד מפנה ב"כ המבקשת את בית המשפט לעובדה כי למשיב הרשעה קודמת משנת 2007 בעבירות של התפרצות, היזק לרכוש וגניבה, בגינן ריצה 5 חודשי מאסר בעבודות שירות.

יאמר מיד כי העובדה כי למשיב מיוחסות עבירות עוון, אין בה כדי להביא למסקנה כי לא קמה עילת מעצר. המחוקק לא ייחד קיומה של עילת מעצר אך ורק לעבירות פשע.

בהחלט יתכן כי גם עבירות עוון יקימו עילות מעצר כאלו ואחרות.

בענינו סבורני כי קמה עילת מעצר בדמות מסוכנות, המלמדת מאופן התנהלותו של המשיב כמתואר בכתב האישום.

תסקיר מעצר שהוגש לתיק בית המשפט, סוקר עברו של המשיב, העובדה שלא סיים את לימודיו ואף לא השלים את שירותו הצבאי, גילה בעיות משמעת בצבא ונשפט לשתי תקופות מחבוש.

ביחס להאשמות נגדו, מציין המשיב בשירות המבחן כי חשד במתלוננת כי רוצה לנצל אותו ומקיימת קשר עם גבר אחר ולכן הגיע לבקרה במפתיע ומצא אצלה גבר אחר ולפיכך הגיב מתוך הגנה עצמית. המשיב שלל הפעלת אלימות כלשהי כלפי המתלוננת, כמו גם שלל שימוש לרעה באלכוהול ובסמים.

שירות המבחן מתרשם מהמשיב כמי שמנסה בכל דרך להשיג את מבוקשו (הדבר עולה בקנה אחד עם תיאור התנהגותו כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום) וכשלא מצליח בכך חש תסכול ועלול לנהוג באימפולסיביות.

שירות המבחן סבור כי תנאי המעצר בהם מצוי היום, יש בהם כדי להפחית מהסיכון להשנות ההתנהגות כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום.

לפיכך בא שירות המבחן בהמלצה כי המשיב ימשיך לשהות בתנאי מעצר הבית הקיימים, יחד עם מתן אפשרות לצאת לשעתיים ביום להתאווררות וחיפוש עבודה.

כמו כן ממליץ שירות המבחן על הטלת צו פיקוח מעצר.

ב"כ המשיב מבקשת לבטל את כל התנאים המגבילים בענינו של המשיב וסבורה היא כי תסקיר המעצר מגלם סתירה פנימית כשמחד ממליץ הוא על הותרת התנאים על כנם ומאידך ממליץ על יציאה להתאווררות.

אומר מדי כי לא ירדתי לסוף דעתה וטיעוניה של ב"כ המשיב בענין זה.