מדינת ישראל נ' נגאר(אסיר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו לו בשלושה כתבי אישום שונים.

בתיק הנוכחי הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בקלות ראש.

בתיק 7050-05-09, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של נהיגה בשכרות (תחת השפעת סמים) ועבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח. בתיק 1688-04-09, הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות (תחת השפעת סמים), נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

הצדדים גיבשו ביניהם הסדר טיעון לפיו המאשימה תעתור להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל של 6 חודשים במצטבר לכל עונש אחר, אותו מרצה כעת הנאשם, פסילה בפועל למשך 3 שנים, פסילה על תנאי למשך 5 חודשים למשך 3 שנים ומאסר על תנאי שיקבע לפי שיקול דעתו של ביהמ"ש. מאחר והנאשם מרצה כרגע עונש מאסר, וויתרה המדינה על עתירה לקנס. מאידך, על פי הסדר הטיעון, רשאית הסנגורית לבקש שעונש המאסר בפועל שיטיל ביהמ"ש ירוצה חלקו בחופף וחלקו במצטבר.

המדינה הוסיפה ונימקה את הסדר הטיעון בקיומם של כשלים ראיתיים מהותים, אשר הוצגו בפני ביהמ"ש בישיבה הקודמת והפנתה לנימוקים המפורטים המצוים בתיק החקירה.

ביחס לנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן, מפורט ומנומק, אשר מלמד כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מחקירות קודמות שנערכו בעניינו בתיקים אחרים. שירות המבחן מתאר את נסיבותיו האישיות של הנאשם והאופן בו גדל בבית רווי אלימות וקונפליקטים. כמו כן, עמד שירות המבחן על יתר נסיבות חייו של הנאשם, דבר אשר הקרין על אישיותו וייצב את דפוסי התנהגותו הקלוקלים בשלבי התבגרותו.

בגיל 15 החלה מעורבותו של הנאשם בפלילים ועד גיוסו לצבא הספיק להישפט 4 פעמים על עבירות רכוש, חבלה, תקיפה ועוד. בעת שירותו הצבאי נידון לעונש מאסר ראשון, ממושך – בן שנתיים, בגין הוצאת נשק מרשות הצבא. עם שחרורו מהצבא המשיך בפעילות עבריינית שהובילה למאסרים נוספים, חלקם קצרים, חלקם ממושכים יותר.

במהלך השנים, התדרדר הנאשם לשימוש בסמים, עשה ניסיונות רבים וכושלים להינצל מנגע הסמים ולרתום עצמו להליך טיפולי, אך ניסיונות אלה כשלו. בשנת 2008, פנה לטיפול בעמותת מ.א.מ.ץ. על מנת ליטול תחליף סם, מתאדון, אך הורחק מהמקום לאחר חצי שנה. למעשה מאז שנת 2005, חזר הנאשם להשתמש בסמים, עבר בעבודות מזדמנות עד למאסרו הנוכחי שהוטל עליו בביהמ"ש זה, במסגרת תיק פלילי והוא נשפט ל-30 חודשי מאסר בפועל (ראה ת"פ 33230-01-10). ברם, בשלב מסוים, רתם עצמו הנאשם לתהליך הגמילה ולעת הזאת, על פי חווה"ד שהתקבלה על ידי העו"ס שמטפלת בנאשם, עובר הנאשם טיפול קהילתי קבוצתי לגמילה מסמים. הוא נמצא בקשר קבוע עם העו"ס של המחלקה ומועסק במפעל "טבע נאות" במרכז היצרני שבתוך בית הסוהר.

זאת ועוד, מחודש יולי 2011, מוסר הנאשם בדיקות שתן נקיות, ללא חריגות בהתנהגותו. נמסר כי הוא משתף פעולה עם גורמי הטיפול ומבטא מוטיבציה גבוהה לניקיונו מסמים ורצון אז להשתלב בחברה כאדם נורמטיבי.

שירות המבחן מדווח על קשר משמעותי עם בני משפחתו ועל ביקורים סדירים בבית הסוהר שאלה עורכים. עוד מציין שירות המבחן כי הנאשם לקח אחריות מלאה על ביצוע העבירות בהן הורשע, אם כי שירות המבחן מציין כי נראה היה שהנאשם לא מפנים את חומרת מעשיו, עקב העובדה שבחלק המקרים נשפט שלא בפניו.

למרות התהליך שעבר הנאשם, שירות המבחן לא התרשם כי קיימת התאמה בין הצהרותיו של הנאשם, בדבר נכונותו להשתלב בתהליך הטיפולי, הואיל ושירות המבחן סבור כי הצהרות אלה אינן מגובות בכוחות המתאימים, כפי שהדבר מוצא את ביטויו לאורך השנים בהתנהלותו של הנאשם ומפנה לניסיונות הגמילה, בהן כשל הנאשם עד כה.

לאור זאת, שירות המבחן סבור כי בשל עברו העשיר של הנאשם והתרשמותו הלא טובה מהצהרותיו, יש להטיל על הנאשם עונש הרתעתי ואין מקום להמלצה להקלה בעונשו.

בעברו התעבורתי של הנאשם מחזיק 59 הרשעות קודמות בעבירות שונות כמו עבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע, סטייה מנתיב, עבירות מהירות. כמו כן, לנאשם עבר פלילי לא מבוטל הכולל הרשעות שונות בעבירות רכוש, התפרצות, החזקת כלי פריצה ברכב, עבירות אלימות ועוד.

דומה שאם יש תיק שיש להחמיר בו עם נאשם ולשלוחו לעונש של מאסר ולתקופה ממושכת, זה התיק הראוי, שכן הנאשם מעיד על עצמו כי הוא פוגע בציבור בחוזרו שוב ושוב בביצוע עבירות קשות וחמורות. נפסק לא אחת כי עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה תחת השפעת סמים, העונש הראוי להן הוא עונש מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח. זוהי גם עמדתו של מותב זה, אשר במקרים המתאימים נוקט במדיניות עונשית זו שנראית בעיניו מדיניות נכונה על מנת להדביר מחד את העבירות החמורות האלה אשר מסכנות את הציבור ומאידך, ליתן את הגמול הראוי לעושה העבירה.

יחד עם זאת, על פי כלל הענישה האינדיבידואלית, לא אוכל להתעלם מנסיבות חייו של הנאשם ומהמהפך המשמעותי שעשה בדרכו, תוך רצון להשתלב בהוסטל שיקומי של בית הסוהר ורצונו העז להיגמל מהנגע הקשה של הסמים אשר פשה בקרבו ולמעשה, מכתיב לו את התנהגותו העבריינית, פורקת העול אשר בגינה הוא שב וחוטא שוב ושוב. סבורני כי נוכח התקופה המשמעותית, הארוכה שהנאשם עושה לשיקומו, יש להושיט לו יד אפילו תהיה זו הזדמנות אחרונה על מנת שהוא יוכל אכן לשוב לחברה כאדם יצרני, נורמטיבי, נקי מסמים, שכן בדרך זו נראה לי שהחברה תצא נשכרת יותר.

ער אני לכך שעברו של הנאשם מכביד ביותר והעבירות הן חמורות אך באותה מידה חייב אני לתת משקל גם להצהרת המדינה כי ההסדר שהינו – הסדר מקל מלכתחילה לכל הדעות, של 6 חודשים - גובש על יסודם של כשלים ראייתיים, ודומה כי באיזון הראוי בנסיבות שבפניי יש לאפשר לנאשם, מחד, לנאשם לעשות את השינוי אותו הוא כה חפץ לעשות, ומאידך, להלום את מעשיו בעונש מאסר בפועל כשעונש זה תחום במסגרת אותו הסדר טיעון שהציגו הצדדים בפניי.

סוף דבר – לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שבפניי, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 4 חודשי מאסר במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה כיום ו-2 חודשי מאסר בחופף לעונש המאסר אותו מרצה כיום.

10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות ו/או נהיגה תחת השפעת אלכוהול ו/או נהיגה תחת השפעת סמים ו/או נהיגה בזמן פסילה ולא יסרב לביצוע בדיקת שכרות.