מדינת ישראל נ' נגאזה-קהלני(עציר)

גזר דין

1.הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר דיוני, בעבירות של איומים, החזקת סכין ותקיפת שוטר, בכך שאיימה על המתלונן שכנה לדוקרו ולהורגו, תוך שהיא אוחזת בסכין. בהמשך, משכה הנאשמת בשערה של השוטרת שהגיעה למקום.

2.במסגרת ההסדר הדיוני הופנתה הנאשמת לשירות המבחן.

הנאשמת, ילידת 1959 מוכרת לשירות המבחן, לחובתה 4 הרשעות קודמות ו-9 עבירות אלימות ואיומים בין השנים 1996-2007 בגינם נדונה למאסרים מותנים. כיום תלויים ועומדים נגדה שני מאסרים מותנים בני 6 חודשים כל אחד.

3.נסיבותיה האישיות של הנאשמת, כפי שטען הסניגור, אכן אינן קלות. הנאשמת גרושה, אֵם לשני ילדים בגירים, מאובחנת כמכורה לאלכוהול באופן כרוני שאינו ניתן לשיקום (נ/1). בנוסף, הנאשמת לוקה במחלת ממארת.

לדברי הסניגור, הרקע להתמכרות לאלכוהול, הוא היות הנאשמת קורבן לאלימות מצד בעלה לשעבר ממנו התגרשה על פי הטענה לפני כעשור.

השירות התרשם מהעדר מוטיבציה של הנאשמת לטיפול בגמילת התמכרות מאלכוהול, וחוסר שיתוף הפעולה של הנאשמת עם נסיונות שירותי הרווחה לסייע לה במגוון תחומים לרבות הפנייתה לטיפול פסיכיאטרי.

בנסיבות אלה, נמנע השירות מהמלצה טיפולית ונמנע מהבעת עמדה ביחס להארכת המאסרים התלויים ועומדים נגד הנאשמת.

4.לא ניתן להפריז במסוכנות הרבה הגלומה בהתנהגות הנאשמת, תוך שהיא אוחזת בסכין איימה לדקור את המתלונן ולהורגו. למרבית הצער, הגבול בין איום בנסיבות כאלה לבין מימושו לעיתים קרובות מדי דק.

משנה חומרה יש לראות בהישנות התנהגות הנאשמת על רקע עברה הפלילי. עם כל ההבנה לנסיבותיה האישיות הקשות של הנאשמת, הרי שלא ניתן להתעלם מהעדר שיתוף הפעולה שלה עם הרשויות השונות. אף לטענה בדבר הקשר בין היותה קורבן לאלימות לבין התמכרותה לאלכוהול אין מקום ליתן משקל מכריע, לאור חלוף הזמן מאז גירושיה ומאמצי הרשויות לסייע לה שנתקלו בחוסר שיתוף פעולה.

כבר בהליכים קודמים צוין שיש להבהיר לנאשמת כי נסיבותיה האישיות הקשות אינן מקנות לה חסינות או ענישה מחמירה במידת הצורך.

לאור האמור, אין ממכלול נסיבותיה האישיות של הנאשמת כדי להצדיק היענות לעתירת ההגנה.

יחד עם זאת, יינתן משקל הולם לקולא, להודאת הנאשמת, לתיקונו של כתב האישום ולכך שבסופו של דבר ולמרבית המזל לא נגרם כל נזק.

אין בפסקי הדין שהגיש הסניגור לעיוני, כדי להקיש על נסיבות המקרה דנן, בחלק מגזרי הדין מדובר בהסכמה של התביעה, במקרה אחר מדובר ביחס בלתי סביר בין העבירה לבין משכו של המאסר המותנה. במקרה אחר, מדובר באלימות מילולית בלבד שלא לוותה באחיזת סכין ובמקרה נוסף מדובר בהסדר טיעון.

5.לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמת העונשים הבאים:

א.6 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב.אני מורה על הפעלת 6 חודשי מאסר מותנים למשך שלוש שנים שנגזרו על הנאשמת ביום 31/12/2006 ת.פ. 1244/05 (רחובות).

ג.אני מורה על הפעלת 6 חודשי מאסר מותנים למשך שלוש שנים שנגזרו על הנאשמת ביום 21/1/2007 ת.פ. 2416/06 (רחובות).

עונשי המאסר ירוצו בחופף באופן שעל הנאשמת לרצות בסה"כ 6 חודשי מאסר שמניינם מיום מעצרה 24/11/2009.

ד.6 חודשי מאסר מותנים, למשך שלוש שנים, מיום שחרורה ממאסר, והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור איזו מהעבירות בהן הורשעה, עבירות איומים, אלימות מכל סוג שהוא, לרבות נסיון או סיוע לעבור איזה מעבירות אלה.