מדינת ישראל נ' נגאגרה(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, וזאת לאחר שנתפס ביום 11.7.10 כשהוא שוהה בקרבת צור הדסה. למעשה אין מחלוקת כי כניסתו של הנאשם לישראל נועדה לצרכי פרנסה, וכתב האישום לא מייחס לנאשם כל עבירה נוספת לבד מעצם זו שעניינה בכניסה לישראל שלא כדין.

כנגד הנאשם תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי לתקופה של ששה חודשים שנגזר עליו במסגרת ת.פ (אשדוד) 2584/09, לאחר שהורשע בעבירה בודדת של כניסה לישראל שלא כדין במרוצת חודש דצמבר 2009. גזר הדין לא הבהיר בגין אילו עבירות נקבע עונש המאסר על תנאי, אולם נראה שגם הנאשם אינו חולק על שהעונש הוא בר הפעלה במקרה דנא.

הנאשם, יליד 1968, אינו בעל עבר פלילי. הוא אב לששה ילדים, ששניים מהם סובלים מנכות קשה. ממילא דומה כי קיימות לעניינו נסיבות כבדות משקל המביאות למסקנה הלכאורית לפיה יש מקום להקל בעונשו, וזאת מבלי להקל ראש חלילה בעבירה המיוחסת לו. לא למותר לציין כי מדיניות התביעה השוררת במחוז זה, בו נשפט הנאשם זו הפעם, היא כזו הדוגלת באי הגשת כתב אישום כאשר מדובר בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין ללא עבירות נלוות, אלא אם כן ביצע העבריין לכל הפחות שלוש עבירות מעין אלה. מכאן שהנאשם לא היה עומד לדין כלל לו ביצע את העבירה הקודמת בירושלים, ואף למדיניות זו יש להעניק משקל מתאים. מובן שבמדיניות של רשות תביעה זו או אחרת אין כדי להפחית מהחומרה שבביצוע עבירה, או מתוצאות ביצועה שעה שמעל לראשו של אדם מרחפת הרשעה קודמת במסגרתה נגזר עליו מאסר על תנאי, אלא שיש בכך משום נסיבה מקלה נוספת.

לנוכח כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה לפיה ניתן להסתפק בימי מעצרו של הנאשם עד כה, ולפיכך איני גוזר עליו עונש נוסף למעט הארכת תקופת המאסר על תנאי לתקופה של שמונה-עשר חודשים מהיום. יובהר כי המאסר יופעל אם יעבור הנאשם עבירה על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

יש להבהיר לנאשם כי לא ניתן להאריך את תקופת התנאי פעם נוספת, וכי ביצוע של עבירה נוספת יגרור את הפעלת עונש המאסר על תנאי שנגזר עליו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

הוקרא על-ידי כבוד סגן-הנשיא השופט ש' פיינברג, ביום א' אלול תש"ע, 11 אוגוסט 2010, במעמד ____________________________.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: