מדינת ישראל נ' נג'אר

הכרעת דין

הנאשם הובא לדין בשל כך שבתאריך 2.8.11, בשעה 15:50 חנה את רכבו מסוג קרייזלר, וכאשר רכבו הפריע להולכי רגל בכך שחנה על המדרכה ונותר מעבר של כ- 50 ס"מ להולכי הרגל, וכאשר מימין לרכב מעקה שהקשה על המעבר.

הנאשם הודה בכך שחנה על המדרכה, אך כפר בכך שמדובר בעבירה, וטוען שהדבר מותר לו בשל היותו נכה לאור חוק הנכים.

מטעם התביעה העיד השוטר שחר נחום, אשר ערך את הדוח (ת/1), וכן רשם את נסיבות המקרה, בדוח שערך ציין, כי נתקבל אירוע של רכב חונה על המדרכה, הרכב חונה עם ארבעת גלגליו על המדרכה ולא נותר מקום להולכי הרגל לעבור. בחקירתו הנגדית אמר השוטר שנשאר מקום למעבר הולכי הרגל כ- 50 ס"מ, כך שהולכי הרגל נאלצו לרדת לכביש הסואן (עמ' 1 שורה 26). כאשר נשאל על ידי הנאשם: "היה תו נכה, האם התעלמת ממנו?", השיב העד: "את התו שמים על שמשה או בחלון, ולא ראיתי" (עמ' 2 שורות 10-11 לפרוטוקול).

שותפו של השוטר נחום, השוטר אלי קונטס, ערך דוח פעולה (ת/2), בחקירתו הנגדית ציין העד, כי הרכב היה על המדרכה עם 4 גלגלים קרוב לגדר לפני מסעדת "ג'קו", ללא מעבר להולכי רגל. עוד העיד, שלא היה מעבר כפי שדורש החוק שזה 1.30 ס"מ, אלא בערך חצי מטר, עוד הוסיף כי לא ראה תו נכה (עמ' 3 שורה 6 לפרוטוקול).

מטעם ההגנה, העדי הנאשם שאישר שאכן חנה על המדרכה באותה כתובת שציינו השוטרים, אך לדבריו, בניגוד למצוין בדוח, חנה "50% על המדרכה ו- 50% על הכביש", כלומר, שני גלגלים על המדרכה ושניים על הכביש. עוד הוסיף, כי השאיר מקום די רחב למעבר הולכי רגל ומעבר לעגלת תינוק ונכה כמותר בחוק. לשאלת ביהמ"ש איך הוא מסביר ששני השוטרים עדי הראיה לעבירה, מתארים משהו אחר, השיב הנאשם "הם בני אדם, ואולי כדי למלא את הדוח הם רשמו מה שרשמו". עוד הוסיף, כי הוא נכה עם כיסא גלגלים ושיש לו זכויות יתר מנכים אחרים (עמ' 3 שורות 26-31 לפרוטוקול). יש לציין, כי לביהמ"ש הגיע הנאשם ללא כיסא גלגלים וללא קביים. בחקירתו הנגדית העיד שחנה על המדרכה עקב ביקור במרפאה אורטופדית ולא לצורך בילוי במסעדת "ג'קו" כפי שאמרו השוטרים. ברם, לא הציג כל אסמכתא לביקורו הנטען.

ב"כ המאשימה מבקש להרשיע את הנאשם על סמך עדות עדי התביעה שהיו עקביים ועדותם שוטפת. הנאשם לא חולק על העובדה כי חנה על המדרכה, ועל כך שאסור לו לחנות כשהוא חוסם את המדרכה ולא מאפשר מעבר להולכי רגל.

הנאשם, מנגד, טען שחנה במקום באופן חלקי כאשר לא עשה כל עבירה. לדבריו, הסתמך על חוק הנכים משנת 1993, המתיר חנה לנכה גם על המדרכה רק כאשר אינו מפריע להולכי רגל, לעגלת נכה ולעגלת תינוק.

לאחר שבחנתי את העדויות שבפני הנני קובע כממצא עובדתי כי הנאשם חנה עם ארבעה גלגלים על המדרכה במקום המצוין בדוח כשנותר רווח של כחצי מטר להולכי רגל ובנסיבות אלה ביצע הנאשם את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

השוטרים נחום שחר ואלי קונטס תיארו באופן ברור, כל אחד בתורו, כיצד הרכב חנה על המדרכה כשהוא מותיר מרווח צר ביותר של כחצי מטר שלא מאפשר מעבר נוח להולכי רגל, עגלות תינוק ועגלות נכה. אדגיש, כי אני מקבל את הערכתם, מדובר בשוטרים וותיקים שעוסקים באכיפה שנים רבות. שניהם ערים להוראות חוק הנכים והבהירו כי נותר מרווח צר ביותר שלא אפשר מעבר כאמור לעיל. עדותם היתה אמינה עלי לא נסתרה בחקירה הנגדית ואתקשה לקבוע – כפי שהנאשם מבקש שאקבע – כי השוטרים העידו ותיאור מה שתיארו כדי למלא דוחות.

עוד אציין, כי הנאשם קושר עצמו בבירור לעבירה, הוא מאשר כי חנה על המדרכה אם כי טען כי חנה רק עם שני גלגלים ועוד טוען כי החניה על המדרכה מותרת לו מכח חוק הנכים.

באשר לאופן החניה, שני השוטרים העידו כי הרכב חנה עם ארבעה גלגלים על המדרכה ולאור התרשמות ביהמ"ש מעדותם והאופן שנמסרה, נמצא לנכון לקבוע כי אכן כך חנה הרכב. באשר להיתר לפי חוק הנכים, אכן החוק מאפשר חניה על מדרכה, אך לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק לכך ובעיקר לא קוים התנאי המחייב כי החניה תתבצע באופן שלא יפריע את יתר המשתמשים במדרכה. בנסיבות, הוכח כי החניה הפריעה ויצרה מכשול בפני המשתמשים כפי שהשוטרים תיארו בעדותם.

אשר על כן, אני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ד , 14 נובמבר 2013, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: