מדינת ישראל נ' נג'אר(עציר)

החלטה

בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים הפליליים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו סידרה של עבירות, הכוללות היזק לרכוש במזיד, איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, החזקת תחמושת, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בחוסר זהירות וכן התנהגות שגרמה לנזק.

תמצית העובדות אשר בכתב האישום היא כי ביום 5/6/10, הגיע המשיב ביחד עם אחרים, בשעות הלילה המאוחרות, למסעדה אשר בשפרעם ומשסורב לתת לו אוכל או משקה חריף, הוא שלף חפץ דמוי אקדח ואמר לבעלים של המסעדה כי הוא ישבור את המסעדה והרכוש שבה ויירה בו וזאת תוך כוונה להפחיד את הבעלים של המסעדה. בהמשך למעשים ולאמירה הנ"ל החל המשיב זורק בקבוקי משקאות אלכוהוליים, שובר כיסאות וכן זכוכיות, גרם לנזק לרכוש אשר במסעדה וכן תקף את המתלונן באופן שדחפו והיכה בו בפניו, מעל עינו השמאלית.

לאחר האירוע המתואר לעיל עזב המשיב את המסעדה, אך כחלוף כרבע שעה הוא חזר שוב למסעדה ומשמצא את השוטרים במקום ומשפנו אליו והתקדמו לכיוון רכבו, המשיב החל לברוח מהמקום בנסיעה מהירה ובחוסר זהירות, אף כי השוטרים התריעו בפניו לעצור והודיעו שהם שוטרים. תוך כדי נסיעתו כנ"ל המשיב פגע בניידת משטרתית וגרם לה לנזקים.

השוטרים דלקו אחרי המשיב בניידת המשטרה, כשהוא נוסע לפניהם בצורה רשלנית ונמהרת, עד אשר בלם באופן פתאומי ועקב אותה בלימה פתאומית רכבו פגע בניידת המשטרתית שהיתה מאחוריו.

גם משהודיעו השוטרים למשיב על מעצרו, הוא התנגד למעצר, הניף ידיו, השתולל וסרב להיות אזוק באזיקים.

מחיפוש ברכב המשיב נמצא אותו דמוי אקדח, עשוי מפלסטיק וכן נמצא ברכב מקל וכובע צמר שחור עם פתחים לפה ולעיניים. כן נמצא ברכב כדור נשק.

גם משהגיע המשיב למשטרה ומשביקשו השוטרים לבצע עימות בינו לבין המתלונן, אמר המשיב למתלונן "אתה גמור, הלך עליך... ".

הסניגור המלומד אישר כי קיימות ראיות פורמאליות לשם ביסוס האמור בכתב האישום, אך יחד עם זאת טען כי קיימות פירכות וסתירות באותן ראיות לכאורה, כך שעוצמתן מוחלשת וסיכויי ההרשעה אינם מזהירים.

הערת ביהמ"ש:

במהלך הכתבת החלטה זו התובעת מסרה כי המשיב מסתכל עליה וגם מבצע סימנים בידיו כלפיה.

המשיב אכן אישר כי הוא הסתכל לתובעת והצביע בידיו איך הוא סימן בידיו כלפיה כאילו בהחזקת נשק. כן המשיב לא שעה מיידית להפצרות ביהמ"ש להפסיק לדבר.

המשך ההחלטה:

עיינתי בחומר הראיות, לרבות בעדות המתלונן וכן עדות המשיב עצמו וכן מזכרי השוטרים.

אכן לגבי האירוע הראשון מדובר בעדות המתלונן מול עדות המשיב ואין בלתם.

יחד עם זאת, הינני סבור כי עצם הימצאות "האקדח" שבו איים המשיב על המתלונן כמו גם הנזק ושבירת החפצים אשר במסעדה, כמו גם פציעת המתלונן, בכל אלה יש כדי לתמוך ללא עוררין בגירסת המתלונן לעומת גירסת המשיב, שיש בה התחמקות וחוסר אחידות.

לגבי האירוע השני, משהגיעו השוטרים, קיימים מזכרי השוטרים, אשר מתעדים את כל מעשיו של המשיב, כפי שנזכרו בכתב האישום.

הינה כי כן הינני מגיע לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה בעוצמה מספקת על מנת לגרום להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו כנדרש במסגרת זו של מעצר עד תום ההליכים.

למשיב יש עבר פלילי מכביד ביותר, אשר כולל בעיקר עבירות של אלימות, אך בה בעת יש לו גם עבירות נוספות של רכוש, החזקת נשק שלא כדין, זיוף שטרי כסף וכן עבירות כהנה וכהנה.