מדינת ישראל נ' נבארי

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה וזאת מחמת הספק.

פרשה זו הנתונה להכרעתי עוסקת בשאה האם חנה הנאשם במקום המיועד לחניית נכה בניגוד לחוק.

הצדדים אינם חלוקים בעובדה כי ביום 16.3.10 פגש השוטר ע.ת 1 את הנאשם ברחבת החנייה של השוק העירוני בבאר שבע.

מרגע זה, טען כל צד בפני לגרסה שונה לחלוטין מגרסת הצד השני.

בעוד ע.ת 1 טען כי הרכב חנה ללא איש לידו ובשלב מאוחר יותר הגיע הנאשם ואז רק נרשם לו הדוח כאשר הוא חונה במקום חנייה אסור, טוען הנאשם כי הגיע לרכבו, הניע אותו, ורק ביציאה מהמגרש טען כלפיו השוטר כי ראה אותו חונה במקום המיועד לחניית נכים.

הנאשם טען למן הרגע הראשון כי לא חנה בשום שלב בחניית נכה.

המדובר כאמור בגרסה מול גרסה כאשר כל צד טען בלהט רב לנכונות דבריו.

אדגיש כי לא מצאתי כל סתירה או סימן לאי אמירת אמת מצד השוטר.

במקביל אקבע גם כי לא מצאתי כל סימן, סתירה או שקר בדברי הנאשם בפני.

שתי הגרסאות ושתי העדויות נראו לי מאוזנות, אמינות ותקינות לחלוטין שעה שברור על פניו כי לפחות אחת מהן אינה נכונה.

בע"פ 409/89, רוימי נגד מדינת ישראל, מד (3) 469 – פסק בית המשפט העליון –

"הספק הינו פונקציה של הערכת מכלול הראיות ושל בחינה, אם הוכיחה התביעה את האשמה מעבר לספק סביר...בע"פ 528/76 יש ובית המשפט אינו מוכן להסיק מסקנה חד משמעית... מהנסיבות שהוכחו בפניו ואז עליו לזכות את הנאשם מחמת הספק ויש שהנסיבות יוצרות לדעתו תמונה שלמה כל כך עד שבהיעדר הסבר משכנע מצד הנאשם, מן הנמנע להגיע למסקנה אחרת זולת זו שאשמת הנאשם הוכחה"

בע"פ 7220/05 , האני נימר נגד מדינת ישראל, (פורסם במאגר נבו) קבע בית המשפט העליון לעניין קימו של ספק סביר:"ספק סביר מתקיים כאשר ניתן להסיק מהראיות מסקנה המתיישבת עם חפות הנאשם שהסתברותה אינה אפסית אלא ממשית. גם כאשר גרסה מרשיעה נמצאת אמינה בעיני בית המשפט, על ביהמ"ש לשקלל בזהירות את משקלן של התמיהות הנותרות, ולבחון האם יש בהן כדי להעלות ספק סביר, או שמא הן מצויות בשוליו של האירוע העברייני, ואינן מטילות ספק בגרעין המהותי המפליל המצוי בתשתית הראייתית שניתן בה אמון."

אין בעובדה כי אחיו של הנאשם חלה ולא הגיע לעדות כדי להשפיע על תוצאת התיק.

בסופו של יום ניצבה בפני בית המשפט עדות מול עדות, שתיהן טובות ונטולות סתירות מהותיות באופן אשר לא אפשר למדינה את הוכחת האישום מעבר לכל ספק סביר.

מחמת אותו ספק שנותר בעיני באשר לדרך התרחשות הדברים מקרה נשוא תיק זה , אני מחליט

לזכות את הנאשם מחמת הספק.