מדינת ישראל נ' נאסר ואח'

החלטה

המשיב שוחרר למעצר בית בבית אחותו ביום 12.6.11, וזאת לאחר ששירות המבחן לא מצא לנכון להמליץ על שחרור לחלופת מעצר בבית הוריו. ביום 28.6.11 נעתר בית המשפט לבקשת המשיב לעבור למעצר בית בבית הוריו. ביום 31.8.11 נעצר המשיב, תוך שהוא מפר את תנאי מעצר הבית, ומהודעתו עולה כי מזה כשבוע וחצי לפני מעצרו יצא מדי יום ביומו לעבודה בין השעות 08:00 עד לשעות הערב. משנשאל המשיב מדוע הפר את תנאי מעצר הבית השיב את הדברים שאמורים בתחילת שורה 13 להודעתו, שנראה שאין מקום לשוב ולצטטם, אולם הם מעידים על הזלזול הרב שרוחש המשיב למדינה ולרשויותיה.

סעיף 21(1)(ב) לחוק המעצרים קובע כי הפרת תנאי השחרור מהווה עילה עצמאית למעצר עד לתום ההליכים. עניינו של סעיף זה נדון בהרחבה בבש"פ 7364/09 מדינת ישראל נ' אדרי , מיום 17.9.09, והכלל הוא כי אדם שהפר את תנאי המעצר יעצר עד לתום ההליכים (ראו בש"פ 1785/11 יקיר נ' מדינת ישראל , מיום 23.3.11). אומנם גם במקרים מעין אלה רשאי בית המשפט להורות על שחרור לחלופת מעצר מתאימה, ומטבע הדברים עליו לשקול את טיב ההפרה, את השאלה אם להפרה נלוותה עבירה נוספת, את עברו הפלילי של המשיב ואת יתר נסיבות העניין. במקרה דנא אומנם לא מדובר בעבירות מהמדרג הגבוה, אלא שההפרה הממושכת והזלזול ברשויות פוגעים קשות באמון שניתן לרחוש למשיב, שהוא "נשמת אפו" של כל חלופת מעצר באשר היא.

בפועל לא הוצגה בפני בית המשפט כל חלופה סבירה. החלופה בבית האחות לא עלתה יפה, ואילו ההפרות החוזרות והנישנות של תנאי המעצר שעה שהמשיב מצוי בבית הוריו מוכיחות כי החשש שהביע שירות המבחן היה במקומו. ממילא לא ניתן לשקול בשלב זה את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר כאשר על הפרק לא מצויה כל חלופת מעצר סבירה.

לפיכך אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו. אם תוצג חלופת מעצר מתאימה, ניתן יהיה להפנותה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר משלים.

היה מקום בנסיבות הענין להורות על חילוט הערבויות כולן, אולם על רקע מצבה הלא פשוט של המשפחה, לא אעשה כן בשלב זה.

ניתנה והודעה היום ה' אלול תשע"א, 04/09/2011 במעמד הנוכחים.

רם וינוגרד, שופט

הוקלד על ידי: נעמי שמואל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: