מדינת ישראל נ' משכית

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך שביום 14.6.11 בשעה 17:59, נהג בכביש 70 מכיוון התשבי לעמקים במהירות של 130 קמ"ש, מקום בו מותרת מהירות מרבית של 90 קמ"ש.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי לא נסע במהירות המיוחסת לו. להוכחת האישום, העידה המאשימה את עורך הדוח ומפעיל מכשיר "הדבורה" בו נמדדה מהירותו של הנאשם, השוטר יהושוע מוזס (להלן: "השוטר").

השוטר העיד, כי ערך דוח בו פירט את נסיבות המקרה (ת/1) ולפיו הוא עמד במקום לכיוון העמקים בניידת ובה מכשיר דבורה. הנאשם נמדד על מהירות של 136 קמ"ש ולאחר כ- 3 שניות ננעל מכשיר המדידה על מהירות של 135 קמ"ש, כשהנאשם בודד בנתיב נסיעתו בנתיב הימני. השוטר סימן לנאשם לעצור, הציג בפניו את נתוני המדידה, הפחית 5 קמ"ש מהמהירות הנמדדת ורשם את הדוח.

עוד ציין השוטר בדוח שערך, כי לא עבר שום רכב מנועי בדרך הצדדית הסמוכה למקום בו עמד. בתגובה הנאשם אמר לו באותה עת: "הרכב אינו מסוגל להגיע למהירות שנמדדה, סך הכול אני נהג זהיר". עוד אישר השוטר, כי מילא זכ"ד להפעלת מכשיר הדבורה, בו פירט את הפעולות שעשה בתחילת המשמרת ועם סיום המשמרת וכן את הפעולות הנוגעות למדידת המהירות המיוחסת לנאשם.

הנאשם סיפר כי אכן נסע במקום, אך לטענתו הרכב לא מגיע למהירות, לאחר מכן שינה את טעמו וטען כי אולי אכן הרכב מגיע למהירות זו אך הוא מעולם לא נסע במהירות זו על מנת לא לסכן עצמו, כמו כן טען ובעניין זה הדגיש את העובדה כי היו תנאי שטח שכנראה חיבלו במדידה, לדבריו באותו המעמד בו נמדד, הבחין בוויברציות בקרקע וציין כי בשטח קווי מתח אשר עלולים לפגום במהירות המדידה. הנאשם הדגיש "אני לא מערער על אמינות המדידה" וכאמור התייחס לתנאים הסביבתיים וטען כי קיים ספק באמינות המדידה.

לאחר ששמעתי את עדותו של השוטר ובחנתי את המסמכים שערך, וכן בחנתי את עדותו של הנאשם, מוצא אני לקבוע את המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום.

מכשיר "הדבורה" הינו מכשיר אמין הנהנה מחזקת אמינות שנקבעה בפסיקה. השוטר פירט בדוחות המפורטים שערך את התנאים הנכונים להפעלתו וציין את חמשת הבדיקות שערך בתחילת המשמרת ובסיומה. בדיקות אלה נועדו לוודא כי המכשיר יופעל בצורה נכונה. כמו כן, פירט את המקום המדויק בו נמדד הנאשם במהירות שיוחסה לו וציין, כי בעת המדידה הייתה תאורת אור יום, בשדה הראייה שלו הנאשם היה בודד בכיוון נסיעתו ונשמר קשר עין רצוף עם רכב הנאשם. בכל הנוגע לתוואי השטח הסמוך לכביש בעת מדידת המהירות, ציין השוטר, כי אכן הייתה דרך צדדית ושדה חרוש אך לא היה שום רכב מנועי שנע בדרך מימין למקום בו עמד השוטר. כמו כן, צוין כי הנאשם נמדד באמצעות האנטנה האחורית וצוינו החיווים שהופיעו על צד המכשיר לאחר נעילת המהירות ביחס לרכבו של הנאשם.

נמצא אפוא, כי מדובר בשוטר מיומן אשר הפעיל נכונה את מכשיר הדבורה אשר אמינות מדידתו אינה מוטלת בספק במקרה שלפניי, ועל כן יש לקבוע כאמור כי המדידה מדויקת.

בכל הנוגע לטענות שהעלה הנאשם, מדובר בכל היותר בספקולציות שלא נתמכו שום חוו"ד מקצועית.

עיינתי בתמונות שהגיש הנאשם, אכן במקום קווי מתח, אך בכדי להוכיח כי הייתה סטייה כלשהי במכשיר היה צורך להניח תשתית ראייתית מבוססת לכך, ואין די בטענות בעלמא על מנת להטיל ספק בדיוק המדידה שבוצעה.

אשר על כן, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ב, 05/07/2012 במעמד הנוכחים.

שלמה בנג'ו, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 130 קמ"ש, מקום בו מותרת מהירות של 90 קמ"ש.

מדובר במהירות העולה ב-40 קמ"ש על המהירות המותרת.

יחד עם זאת ובהיעדר עבר תעוברתי לא ימוצה דין עם הנאשם.

אני גוזר על הנאשם קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים. פיגור בתשלום יעמיד את מלוא הקנס לפירעון מידי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ב, 05/07/2012 במעמד הנוכחים.