מדינת ישראל נ' משה (עציר) ואח'

גזר דין

הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של התפרצות לבניין וגניבה (4 אישומים), החזקת מכשירי פריצה (3 אישומים), היזק בזדון (3 אישומים), הסתייעות ברכב לביצוע פשע (4 אישומים) והתחזות כאדם אחר.

כתב האישום וההליכים

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי ביום 21.3.2010, בשעות הצהריים המאוחרות, הגיעו הנאשמים ברכב לקיבוץ מנרה כשהם מצוידים במברג ובמפתח שוודי, הם התפרצו למטבח הקיבוץ ונכנסו דרכו למטבח. לאחר מכן התפרצו לחדר נוסף לאחר ששברו את מנעול דלת הכניסה. הנאשמים אספו במטבח כלים שונים כולל מכונה לטחינת בשר, מסור לחיתוך בשר וסכינים אך עזבו את המקום מבלי שהספיקו לקחת את הציוד מלבד גרילר גדול.

מהאישום השני עולה, כי ביום 31.5.2010 בשעות הצהריים המאוחרות, הגיעו הנאשמים ברכב, לקיבוץ דגניה ב'. הם קרעו את רשת חלון המבטח של הקיבוץ, פתחו את החלון ונכנסו דרכו למטבח. לאחר מכן, שברו מנעול של דלת כניסה נוספת וניסו לשבור מנעול של דלת אחרת. הנאשמים גנבו ממתחם המטבח כלים שונים כולל מכונת קיצוץ ירקות, מסור חיתוך בשר, מאזניים אלקטרוניים וקערה למיקסר עם מקצף, כמו כן גנבו מנעולי רב-ברחי, מפתחות של מלגזה ורכב השייכים לקיבוץ. הם העמיסו את הציוד הגנוב על רכב ועזבו את המקום.

מהאישום השלישי עולה, כי ביום 9.6.2010 בשעות הצהריים המאוחרות, הגיעו הנאשמים ואדם אחר באמצעות רכב, למטבח של קיבוץ דן כשהם מצוידים במברג, קרעו את רשת חלון המטבח, פתחו את החלון ונכנסו למטבח וגנבו תנור חימום תעשייתי בשווי של כ-15,000 ₪. לאחר מכן פרצו את דלת הזכוכית של המטבח ודרכה הוציאו את התנור. העמיסו אותו על ברכב ועזבו את המקום.

בהמשך, הגיעו לקרית שמונה, שם עצרו ליד דוכן ואז ניגשו אליהם שוטרים. הנאשם הציג תעודת זהות מזוייפת, ולאחר מכן ברחו כולם מהמקום בריצה והותירו אחריהם את הרכב עם התנור שגנבו.

מהאישום הרביעי עולה, כי ביום 1.9.2010 בשעות הצהריים המאוחרות, הגיע הנאשם עם אחר ברכב למטבח של קיבוץ כפר חרוב. הם היו מצוידים במברג, פתחו את חלון ההזזה ונכנסו דרכו למטבח, אספו מכשירי חשמל שונים כולל מטחנת בשר, העמיסו אותם על עגלה והובילו אותם לדלת הכניסה של המטבח בכוונה לצאת. הם ניסו לפרוץ באמצעות המברג את הדלת, אך מנהלת המבטח שהגיעה למקום מנעה מהם להשלים את זממם. בהמשך, כשהגיעו שוטרים למקום, נמלטו הנאשם והאחר, והותירו אחריהם את הרכב.

מהאישום החמישי עולה, כי ביום 5.10.2010 בסמוך לשעה 20:00, ברח' האשל בקרית ביאליק, הגיעו שוטרים לעצור את הנאשם וביקשו אותו להזדהות. הוא הזדהה בפניהם, מספר פעמים כחיים פיקולוביץ וטען כי תעודת הזהות שלו אבדה.

עם גילוי הפרשה, נעצר הנאשם עד תום ההליכים, ובמקביל החל בריצוי עונש מאסר של 30 חודשים שנגזר עליו בתיק אחר. בתיק

בהמשך הופרד הדיון בין הנאשמים, כאשר הנאשם 2 צירף התיק לתיק אחר, ואילו לגבי הנאשם הוסכם כי יוגש בעניינו תסקיר קצינת מבחן שלאחריו יטענו הצדדים לעונש באופן חפשי.

הנאשם כבן 40 ולחובתו עבר פלילי מכביד ביותר עוד מתקופת נערותו הכולל עשרות הרשעות קודמות,בעיקר עבירות רכוש, לרבות עבירות ברכב, זיוף, מרמה ועוד.

בגין עבירות אלו הושתו על הנאשם עונשים מותנים בדמות קנסות, התחייבויות, מאסרים על תנאי כאשר בהרשעה האחרונה משנת 2010 נידון למאסר בפועל של 30 חודשים בגין עבירות התפרצות ועבירות רכוש נוספות שאותן ביצע בשנים 2006 ו- 2008.

תסקיר קצינת המבחן

בהתאם להסדר הטיעון, התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם, המפרט את נסיבות חייו. משפחת המוצא של הנאשם מנתה זוג הורים וארבעה ילדים. האח הבכור נפטר במלחמת לבנון 1982, אמו התקשתה לשאת אובדן זה ולא הייתה פנויה רגשית לילדיה האחרים. היא נפטרה בשנת 2006 ואילו אביו נפטר לפני כשנה.

הנאשם תיאר סבל וקושי בתקופת נערותו, בין השאר על רקע החסכנות בה חייה משפחתו שעלתה מסוריה שם חוותה מצוקה כלכלית ולדבריו, הוא סבל מהקנטות חברתיות על רקע לבושו הבלוי ומזונו הדל.

הנאשם החל בדרכו העבריינית כבר בגיל 16 ולדבריו ניסה, דרך ביצוע העבירות, למלא את תחושת החסר והחסך בה גדל.

הוא סיים 11 שנות לימוד, בגיל 13 הוצא למסגרת חוץ ביתית בשל קשיי התפקוד של אמו, ולאחר סיום לימודו לא גויס לשירות צבאי בשל עברו הפלילי. בגיל 17 חזר לעבוד בחנות שהייתה בבעלות הוריו אך לא קיבל שכר מלבד דמי מחייה.

לפני 13 שנה, נסע הנאשם לארה"ב, שם התחתן ובהמשך נולד לו בן, אך חיי הנישואין עלו על השרטון והוא התגרש בשנת 2001. לאחר מכן, ועל רקע משבר הגירושין, החל להמר והפסיד את כל כספו כולל דירה שהייתה בבעלותו. בשנת 2004 נישא הנאשם בשנית והיום הוא אב לארבעה ילדים. הוא מתאר את מערכת הזוגית כחיובית, אשתו אינה עובדת אך נושאת לבדה בעול הטיפול בילדיהם.

הנאשם הודה בביצוע העבירות נשוא תיק זה. לדבריו, עסק בעבר בהתקנת מטבחים בקיבוצים ומתוקף עבודתו זו ידע כי אין מערכות אזעקה בחדרי האוכל של הקיבוצים וכי אין כל קושי להיכנס למטבחים. הוא והסביר כי נאלץ לבצע את העבירות בשל חובות עבר מהימורים שכן היה מאויים על ידי אנשי השוק האפור וחש איום על חייו וחיי ילדיו. להתרשמות קצינת המבחן, הנאשם מצמצם במשמעויות העבירות שביצע, מגלה חוסר אמפתיה כלפי המערכות בהן פגע וקושי בויסות דחפיו.