מדינת ישראל נ' משארקה(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, התחזות כאדם אחר, שימוש במסמך מזויף, הסעה שלא כדין, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא תעודת ביטוח. כעולה מכתב האישום בתאריך 8/04/11 נכנס הנאשם לישראל כשאין בידו אישורי כניסה ושהייה, הסיע ברכב את הנאשמים 1, 3 ו-4 , הציג עצמו בפני שוטר בתעודת זהות שנושאת פרטים של אדם אחר וכן נהג ברכב ללא רישיון נהיגה וללא תעודת ביטוח חובה.

הנאשמים 1, 3 ו-4 הורשעו עפ"י הודאתם בעבירות של כניסה לישראל, התחזות ושימוש במסמך מזויף והושת עליהם 60 ימי מאסר, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והתחייבות ע"ס 5,000 ₪, בתנאים כמפורט בגזר הדין מיום 19/05/11.

הנאשם נעדר עבר פלילי.

במסגרת הטיעונים לעונש עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי מרתיע, קנס וחתימה על התחייבות וזאת בהתחשב בחומרת העבירות, נסיבות ביצוען, יצירת סיכון פוטנציאלי למשתמשים בדרך וחלקו ביחס לנאשמים האחרים. מנגד, ב"כ הנאשם עתר להסתפק בתקופת מעצרו תוך שהוא מפנה לנסיבותיו האינדיווידואליות שלקולא. בית המשפט התבקש להתחשב בהודאתו, העדר עבר פלילי לחובתו, גילו הצעיר, משך תקופת מעצרו, מצבו המשפחתי, מצבו הכלכלי, העדר סיכון ביטחוני מצידו וחלקו של אחר שמסר לו את הרכב. נטען כי הנאשם נשוי אב ל-3 ילדים, אמו נפטרה ואביו חולה במחלת הסרטן. לנאשם 11 אחים ו-6 אחיות וכניסתו בוצעה לצורכי עבודה ופרנסה. ביחס לעבירות התעבורה נטען כי לא נשקפה סכנה מצידו שכן לנאשם רישיון נהיגה פלסטיני. עוד הפנה הסנגור לכך שהנאשם הגיש בקשה להיתר ועניינו טרם הוכרע מזה 3 שנים ולנוכח ההרשעה פחתו סיכוייו לקבל היתר. ביחס לנהיגה ברכב נטען כי האחר שמסר לנאשם את הרכב, נחקר אך לא הוגש כנגדו כתב אישום על אף שידע כי המדובר בשוהה בלתי חוקי ללא רישיון נהיגה. הנאשם: ציין כי אימו נפטרה לפני 4 שנים, הביע חרטה על מעשיו והוסיף כי נכנס למטרות פרנסה.

בהשלמת טיעונים בכתב שב וחזר הסנגור על נסיבותיו האישיות, והמשפחתיות של הנאשם הן ביחס למצבו הכלכלי והרפואי שלו ושל בני משפחתו. נטען כי חלקו אינו שונה מחלקם של האחרים. עוד נטען כי העבירה הראשית לאו עבירה פלילית שכן המדובר בדרוש עבודה והעבירות הנלוות אינן חמורות הואיל ונגזרות מהעבירה הראשית ובוצעו למטרה חיובית פרנסה.

דיון:

בית המשפט העליון ברע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מ"י, בחן את מדיניות הענישה הראויה בעבירות של כניסה לישראל, והתווה מדיניות ענישה מקלה לצד מדיניות מחמירה, בהתאם לנסיבות העושה והמעשה, תוך שימת דגש לעקרון הענישה האינדיווידואלי. עניינו של הנאשם נמנה על אלו שיש לנקוט כנגדם בענישה מחמירה בשים לב לעבירות בהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען והשלכותיהן. המדובר בעבירות חמורות אשר להן השלכות נרחבות. מטרתם העיקרית של השוהים הבלתי חוקים להיכנס לישראל- שלא דרך עינם הפקוחה של רשויות הביטחון, לשהות ולעבוד בה, מבלי שיש ברשותם אישורי שהייה ועבודה כדין, חמורה ומכבידה על מערכת הביטחון, ובמשנה תוקף כשהמדובר בשוהים הנכנסים ומבצעים עבירות נלוות, תוך שימוש במסמכים מזויפים שמטרתם לסכל הליכים כנגדם.

נסיבותיו האישיות אינן מכשירות את כניסותיו, מה גם שבהתנהגותו מרחיק הנאשם את עצמו ממימוש רצונו לקבל היתר עבודה בישראל. מצופה היה מהנאשם, שממתין להחלטה בבקשה להיתר שימנע מלהיכנס ללא היתר ולבטח שימנע מביצוע עבירות נלוות. העבירות הנלוות אינן טכניות, הנאשם הסיע שוהים בלתי חוקיים, ללא רישיון נהיגה, ללא פוליסת ביטוח, השתמש במסמך מזויף והתחזה כאדם אחר. בכל אחת מהעבירות הנלוות יש בכדי להעצים במידה מסוימת את חומרת מעשיו וחלקו ביחס לנאשמים האחרים.

אכן לא נטען או הוכח כל סיכון ביטחוני מצידו והתרשמתי כי המדובר בכניסה למטרות פרנסה ואולם לעניין זה מן הראוי להפנות לרע"פ 5390/09 מוחמד גמאל נ' מדינת ישראל : " העובדה שהמבקש נכנס לישראל אך משום מצוקתה הכלכלית של משפחתו – גם אם יש בה ממש – אינה יכולה לגבור על האינטרס הציבורי החיוני של מניעת כניסתו של מי שאינו מורשה לתחומי המדינה". מצוקתו הכלכלית, כמו גם מצבו המשפחתי, אינם גוברים על אינטרס הציבור שבהרתעה ובמניעת כניסתם של שוהים בלתי חוקים וביצוע עבירות נלוות.

לעניין בעל הרכב/המעסיק, ולאחר שעיינתי בתיק החקירה ושמעתי את טיעוני הצדדים ובהתחשב במכלול הנסיבות לא התרשמתי כי נפל פגם בשיקול דעת הרשות החוקרת , כזה המצדיק קבלת טענת הגנה מן הצדק, כנטען ע"י הסנגור.

במסגרת שיקולי הענישה ולחומרה יש ליתן המשקל לחומרת העבירות, נסיבות ביצוען וביצוע העבירות הנלוות- שימוש במסמך מזויף, התחזות כאדם אחר ונהיגה ברכב בו שלושה שוהים בלתי חוקיים, כשהוא אינו מורשה נהיגה וללא תעודת ביטוח חובה.

במסגרת שיקולי הענישה ולקולא יש ליתן המשקל לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הכלכליות והרפואיות, כמו גם לגילו הצעיר , העדר עבר פלילי לחובתו, הודאתו ומטרת כניסתו לצורכי עבודה ופרנסה.

אשר על כן ובהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל, לקולא ולחומרא, נסיבות העושה והמעשה, ובהתחשב בעונשם של האחרים ומדיניות הענישה כפי שנקבעה על ידי ביהמ"ש העליון ברע"פ 3173/09 פראג'ין, הנני דן הנאשם כדלקמן:

א.מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים מיום מעצרו – 8/04/11.

ב.3 חודשים מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, מיום שחרורו, שהנאשם לא יעבור כל עבירה מסוג עוון או על עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

ג.התחייבות על סך 5,000 ₪, להימנע במשך 24 חודשים, מיום שחרורו, מלעבור אחת העבירות בהן הורשעו. ההתחייבות תיחתם בשב"ס בטרם שחרורו שאם לא כן ייאסר הנאשם למשך 30 ימים נוספים.

ד. פוסל את הנאשם מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים מיום שחרורו.

עותק מגזר הדין יישלח למשרדו של הסנגור עו"ד יצחק הלוי.

זכות ערעור כחוק.