מדינת ישראל נ' מרשה

הכרעת דין משלימה

על יסוד הודאת הנאשם בת"פ 44814-01-11, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של גניבה- עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ניתנה והודעה היום י"ד אלול תשע"א, 13/09/2011 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין

(ת"פ 44061-08-10, ת"פ 44814-01-11)

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשני אישומים בכתב האישום המקורי בתיק זה, וכן צירף כתב אישום נוסף במסגרתו הורשע בעבירת גניבה.

על פי עובדות כתב האישום המקורי, התפרץ הנאשם לדירת מגורים וגנב ממנה תכשיטים. מאוחר יותר, כך על פי עובדות האישום השני, נהג הנאשם ללא רישיון ונעצר כאשר בחזקתו רכוש חשוד כגנוב וסכין שהחזיק למטרה לא כשרה.

הנאשם נשלח לקהילה טיפולית, אולם לא הצליח להשלים את התהליך הטיפולי, ועל כן נעצר מחדש.

במסגרת הסדר הטיעון אשר הוצג בישיבת היום, עתרו הצדדים בהסכמה להטלת עונש של 30 חודשי מאסר, אשר יכלול הפעלה של 2 מאסרים מותנים שהוטלו באותו גזר דין- הראשון בן 10 חודשים והשני בן 6 חודשים.

הצדדים נימקו את הסדר הטיעון במשקל שיש ליתן להודאת הנאשם, הבעת החרטה וגילו הצעיר. התובעת הוסיפה וטענה כי יש בהסדר כדי ליתן ביטוי לחומרת העבירות ולעברו הפלילי המכביד. הסנגורית ציינה בטיעוניה כי הנאשם נעדר מערכות תומכות, ניהל את חייו עד כה כשורד, וזו הסיבה שהתגלגל לעולם הפשע והסמים.

אין חולק כי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות חמורות. הצירוף שבין עבירות אלה לעברו הפלילי של הנאשם- שהינו עבר מכביד ביותר, מצדיק השתת ענישה משמעותית על הנאשם.

בבואי לבחון את ההסדר אליו הגיעו הצדדים, מצאתי כי ההסדר מצוי במתחם הסבירות ונותן ביטוי לשיקולי הענישה הרלוונטיים- הן לשיקולים לחומרא והן לשיקולים לקולא. אציין, כי אלמלא הודאת הנאשם ולקיחת האחריות, דינו היה נגזר לעונש חמור באופן משמעותי מזה שהוסכם עליו במסגרת הסדר הטיעון.

טרם אגזור את דינו של הנאשם, ובשים לב לנתונים העולים מהתסקיר, אביע תקווה כי הנאשם ינצל את תקופת מאסרו הנוכחית על מנת להתנקות מסמים ולעבור הליך שיקום, וזאת על מנת שלא ישוב לבית המשפט פעם נוספת בסמוך לשחרורו ממאסרו.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

2.אני מפעיל את שני המאסרים המותנים (10 חודשים ו-6 חודשים) שהוטלו על הנאשם בת"פ 3198/06 בבית משפט השלום בת"א בחופף האחד לשני ובמצטבר לעונש המאסר אשר הוטל בסעיף 1.

סך הכל ירצה הנאשם 30 חודשי מאסר החל מיום מעצרו- 2.8.11, ובניכוי תקופה נוספת שבין יום 22.8.10 ליום 11.5.11.

3.מאסר למשך 10 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו יעבור עבירת רכוש, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

4.מאסר למשך חודשיים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים מיום שחרורו יעבור עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב, החזקת סכין או נהיגה ללא רישיון.

5.ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה.