מדינת ישראל נ' מריסאת(עציר) ואח'

החלטה

נגד שני המשיבים שבפניי ואדם נוסף הוגש כתב אישום בו מיוחס להם ביצוע עבירות לפי סעיפים 380+382(א) ו- 452 + 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. הבקשה נדונה בפניי ובהחלטתי מיום 19/9/10, הוריתי לשחררם בתנאים שכללו שהייה במעצר בית מלא – משיב מס' 1 בבית דודיו שבישוב אעבלין, ומשיב מס' 2 בבית סבו וסבתו בכפר בענה. ראוי לציין, שהשחרור למעצר בית מלא, כאמור, היה לאחר קבלת תסקיר מעצר והיה בכך משום קבלת חלופות המעצר שהוצעו על ידי הסנגורים.

עתה בפניי שתי בקשות (כל משיב הגיש בקשה נפרדת לעיון חוזר).

משיב מס' 1 מבקש לשנות את מקום מעצר הבית לבית הוריו שמתגוררים בוואדי-סלאמה, תוך מתן אפשרות לצאת לעבודה בין השעות 07.00 עד 16.00, בימים א' עד ו', שלחילופין הוא עותר לאפשר לו לצאת למשך שעתיים לשם התאווררות.

משיב מס' 2 עותר לשנות את מקום מעצר הבית לבית סבו וסבתו מצד האבא, המתגוררים בישוב וואדי-סלאמה וכן לאפשר לו לצאת ללימודים במכללת צפת.

מקור סמכותו של בימ"ש להורות על שינוי תנאי שחרור בערובה, בהוראות סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996. עפ"י הוראות סעיף זה, מוסמך בימ"ש לשנות תנאי שחרור בערובה בהתקיים באחד התנאים המפורטים להלן:

א.שחל שינוי בנסיבות ו/או,

ב.שהתגלו עובדות חדשות ו/או

ג.שחלף זמן ניכר מאז מתן ההחלטה שאת שינויה מבקשים.

לאחר שעיינתי בבקשות ושמעתי את טיעוני הצדדים היום, נוכחתי לדעת שאף אחד מהתנאים הנ"ל לא התקיים במקרה שבפניי.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשות.

ניתנה והודעה היום י"ב טבת תשע"א, 19/12/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

הוקלד על ידי: ענת ו.א.

הוקלד על ידי: רונית דיגורקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: