מדינת ישראל נ' מרזן

הכרעת דין

הנאשם בפני נאשם בכך שנהג ברכבו ועקף רכב אחר כאשר הדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע העקיפה בבטחה, ובכך גרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר.

העידו בפני שני שוטרים אשר הבחינו שניהם בעבירה על כל מרכיביה ובעדותם הסבירו מדוע נרשם הדוח לנאשם. לדבריהם, הנאשם יצא לעקיפה ומשאית אשר הגיעה מנגד נאלצה לרדת אל שול הדרך על מנת למנוע תאונה.

הנאשם מנגד אינו מכחיש שיצא לעקיפה, אולם לטענתו העקיפה היתה בטוחה ובמרחק מספיק על מנת להשלימה.

בעדותו, טען הנאשם כי המשאית היתה במרחק של כ-50 מטר ממנו. די לי בכך כדי להרשיעו בעבירה המיוחסת לו, שהרי אין ספק שמרחק של 50 מטר איננו מספיק לשם השלמת עקיפה בכביש בינעירוני. אולם, מצאתי להתייחס גם ליתר הסתירות בעדותו של הנאשם.

הנאשם טען תחילה שכאשר יצא לעקיפה לא הגיע כלל אל הנתיב הנגדי. הטענה עומדת בסתירה לטענות שני השוטרים שהבחינו בו בבירור גולש אל הנתיב הנגדי וגורם למשאית לסטות אל השול וכן עומדת בסתירה לעדותו שלו בחקירה הנגדית, לפיה יתכן שכן חרג מעט לנתיב הנגדי.

הנאשם התייצב להקראה ביום 29.11.10, תשובתו לאישום היתה שיש שם קו מקווקוו. מפיו נרשם גם שאיתו היתה עמו ושהוא יביא תמונות של המקום. היום הסתבר שהנאשם איננו נשוי, האישה שהיתה עמו לא התייצבה לעדות למרות שלנאשם הוסבר ועל גבי ההזמנה נכתב שעליו לזמן את כל עדיו, והיום הסתבר מפיו שעמו ברכב היתה נוסעת נוספת.

לנאשם הוסבר שעליו להביא את כל ראיותיו עמו לרבות תמונות מן המקום. הנאשם טען היום שאמנם צילם את המקום אך שכח את הצילומים ואת המצלמה בבית.

כידוע, במשפט הפלילי עסקינן והימנעות מהבאת עדים וראיות פועלת בהכרח כנגד הצד הנמנע והדבר הוסבר לנאשם במועד ההקראה.

עדותם של השוטרים היתה אמינה והם אף הפגינו איפוק כאשר לא רשמו לנאשם דוחות בגין הסעת נוסעת עם תינוק ללא כיסא בטיחות וילד נוסף ללא כיסא כחוק.

המאשימה עמדה בנטל הראיה במשפט הפלילי והוכיחה מעל לכל ספק את אשמו של הנאשם.

נוכח כל האמור לעיל, מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ה' אדר א תשע"א, 09/02/2011 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

גזר דין

 הנאשם בפני הורשע בעבירה של עקיפה בדרך לא פנויה.

המדובר בעבירת תוספת. עברו של הנאשם אינו מקל ובתוך 4 שנות נהיגה הספיק לצבור 5 הרשעות ביניהן אי ציות לאור אדום בשנת 2008 (הרשעה ב-2010).

הנאשם גם עתה אינו מפנים את חומרתה ומסוכנותה של העבירה.

אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 200₪ כל אחד החל מיום 1.4.11.