מדינת ישראל נ' מרדכי

החלטה

לפניי בקשה שניה להארכת מעצרו של החשוד למשך 5 ימים נוספים, לאחר שנעצר לראשונה ביום 1/2/2010 ומעצרו הוארך עד כה.

מיוחסות לחשוד עבירות של גניבה, פריצה לבניין שאינו דירה, החזקת נכס חשוד כגנוב וקשירת קשר לביצוע פשע.

מתואר בבקשה כי החשוד פרץ ביחד עם אחרים לשני בתי עסק בחודש 12/2009 וגנב סחורה בשווי של מאות אלפי ₪.

תיק החקירה מעלה חשד סביר התואם בקשה שנייה להארכת מעצר לפיו ביצע החשוד את העבירות המיוחסות לו.

עילת המעצר קשורה ביסוד הסביר לחשש כי שחרור החשוד יסכן את בטחון הציבור בשים לב לביצוע העבירה הלכאורית תוך שיתוף של מספר עבריינים ואף בשים לב להיקף העבירה הלכאורית.

כמו כן, קיים יסוד סביר לחשש כי שחרור החשוד יסכן את המשך מהלכי החקירה.

הוגש דו"ח סודי אותו סימנתי מב/1.

בדוח הסודי 6 פעולות חקירה שבדעת היחידה החוקרת לבצע עת החשוד עצור.

סימנתי 3 פעולות ככאלו שניתנות לשבוש ישיר על ידי החשוד ככל שישוחרר ממעצרו.

אמנם שלוש פעולות אלו ניתנות לביצוע בפרק זמן קצר מזה המבוקש, ויתרת הפעולות אינה ניתנת לשבוש ישיר על ידי החשוד, אולם סברתי כי בנסיבות העניין הבקשה מידתית בשים לב ליסוד הסביר לחשש כי החשוד יסכן את בטחון הציבור.

לפיכך, יש לאפשר את מעצרו של החשוד: "כל עוד שיש צורך אובייקטיבי בפעולות חקירה, גם ביחס לפעולות שכשלעצמן אינן מחייבות את המעצר, אך משהות את האפשרות להגיש כתב אישום או להגיש הצהרת תובע על כתב אישום ... הנימוק לכך הוא שכאשר עילת המעצר אינה קשורה רק לשבוש הליכי חקירה אלא גם לסיכון בטחונו של אדם, יש לאפשר את מיצוי החקירה שבסיומה תהה אפשרות לשקול אם יש מקום להגשת כתב אישום, ואם יש מקום לבקש מעצר עד תום ההליכים" (ראה ב"ש 21492/03 – לא פורסם, ניתן ביום 4/12/2003; ב"ש 20339/06 - לא פורסם, ניתן ביום 20/2/2006).

מכל אלו ולאחר שהתרשמתי כי אין אפשרות להפיג את מסוכנותו של החשוד בשלב זה, באמצעות שחרור לחלופת מעצר, אני מורה על הארכת מעצרו עד יום 7/2/2010 שעה 11:30.

זכות ערר כחוק, תיק החקירה והדוח הסודי מושבים לטוען.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

ארז יקואל, שופט

הוקלד על ידי: זהבה יעקוביאן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: