מדינת ישראל נ' מרגונוב

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מעצרו של החשוד מכוח סעיף 17ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 [להלן: החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 24.04.2011, ומעצרו הוארך עד היום.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 4 ימים.

4.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד, וכן הצהרת תובע לפי סעיף 17ד' לחוק.

5.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרעת שוטר במילוי תפקידו.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה, ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17ד' לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של החשוד עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר בשל מסוכנות.

7.לנוכח המסוכנות האמורה, לא מצאתי להעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

8.יש לדחות את הטענה הנסמכת על העדר אישור מח"ש. שיקול הדעת של התביעה בהגשת או אי הגשת כתב אישום הינו שיקול דעת עצמאי. שיקול דעת עצמאי זה איננו כבול ולא ניתן לכבלו באמצעות נוהל כזה או אחר של משטרת ישראל.

החלטת מח"ש לחוד והחלטה אם להעמיד לדין לחוד.

אפנה לעניין זה לעמ"ת 48925-01-11 צגאי נ' מ"י [מחוזי ב"ש] [לא פורסם 2011], שם נפסק על ידי בית המשפט המחוזי: "אוסיף ואעיר, כי גם אם היה צורך, כנוהל פנימי, ב'אישור השפיטה', עדיין אין בהעדרו כדי לפגוע בעצם סמכותו של תובע להגיש את כתב האישום, סמכות שהוענקה לו על פי החוק".

9.אשר לאורך תקופת המעצר המבוקשת - אני סבור כי לאור היקף חומר החקירה שבתיק אין הצדקה להארכת מעצר כה ארוכה כמבוקש.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 27.04.2011 עד השעה 14:00.

11.תיק החקירה מושב לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"א, 26/04/2011 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

הוקלד על ידי: טליה אבינועם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: