מדינת ישראל נ' מקרה

גזר דין

לאור מהות העבירה והסדר הטיעון שהוסבר לי כי נעשה בגלל כשלים ראיתיים בתיק אני עושה שימוש בסמכותי ומקצר תקופת פסילת החובה:

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 3 חדשים.

להסרת ספק מתקופה זו לא תנוכה תקופת הפסילה המנהלית.

לדעת בית המשפט אין להטיל מאסר מותנה כדבר שבשגרה. הטלת מאסר, ולו מאסר מותנה מטילה סטיגמה על הנאשם ואין להשתמש בה בכל מקרה של הרשעת אדם בנהיגה בשכרות. מאסר מותנה יש להטיל לאחר שאדם עבר את אותה עבירה יותר מאשר פעם אחת. אם הנאשם יחזור ויעבור את העבירה בה הורשע, או ינהג ברכב בזמן שהוא פסול מלנהוג, ויורשע, אין זה מונע מבית המשפט שידון באותו מקרה מלהטיל מאסר על הנאשם, אם ימצא לנכון.

מדובר באיש צעיר, בתחילת דרכו, עברו אינו מכביד ולכן אינני מטיל עליו מאסר מותנה.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 3 חדשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1000 ₪.

הקנס ישולם ב -4 תשלומים חדשיים שווים ורצופים החל מתאריך 13.02.2011.

הפסילה תכנס לתוקפה בתאריך 13.02.2011 שעה 12:00. תשומת לב הנאשם מופנית לחובה בחוק להפקיד רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט לצורך חישוב הפסילה.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ח' שבט תשע"א, 13/01/2011 במעמד הנוכחים.

שמואל יציב, שופט

הוקלד ע"י: דליה לינבנד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: