מדינת ישראל נ' מקונן(עציר) ואח'

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המשיב, במסגרתה מתבקשת אני לבטל את כל התנאים המגבילים שהושתו על המשיב, לרבות האיזוק האלקטרוני ומעצר הבית הלילי.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הטרדת עד בנסיבות מחמירות ואיומים בצוותא חדא.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

המשיב שוחרר בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית מלא בפיקוח אנושי ואיזוק אלקטרוני ובהמשך הוקלו תנאי שחרורו כך שהותר לו לצאת לעבודה, בימים א' עד ה' בין השעות 08:00 ועד 19:00 בפיקוח צמוד של מעסיקו.

בחלוף כ- 5 חודשים ממועד שחרורו, עותר בא כוחו להקל בתנאי שחרורו, תוך שמבקש הוא להדגיש את חלוף הזמן, את השמירה הקפדנית על התנאים, את גילו הצעיר של המשיב והעובדה כי הוא נעדר עבר פלילי.

ב"כ המשיב טוען כי תנאי המעצר החלקיים בהם מצוי המשיב מקשים מאוד על ניהול אורח חיים שגרתי. לדבריו העובדה כי המשיב שמר עד היום בקפדנות על תנאי שחרורו, מלמדת כי המסוכנות הנשקפת מפניו פחתה עד כדי לא קיימת ולפיכך ניתן להורות על ביטול התנאים המגבילים.

ב"כ המבקשת מתנגד להקלה בתנאי שחרורו של המשיב ומפנה את בית המשפט לכתב האישום ולעבירות החמורות המיוחסות למשיב. לדבריו התנאים בהם מצוי המשיב פוגעים באופן מינימלי בחירותו, שעה שרוב שעות היום רשאי הוא לצאת לעבודה ומכל מקום הולמים הם את התכלית לשמה נקבעו ויש בהם כדי להשיג את תכלית המעצר.

המשיב שבפני הינו בחור צעיר ללא כל עבר פלילי.

יאמר מיד כי ההנחה המובנית כאשר בית המשפט משחרר לחלופת מעצר לבקשת נאשם ובא כוחו, הינה כי הוא ישהה במסגרת זו במהלך התנהלות משפטו, וכל עוד המשפט מתמשך התמשכות סבירה, לא תקום עילה לשינוי תנאי החלופה.

לצד הנחה זו, מצווה בית המשפט לשקול מפעם לפעם האם חלף זמן ניכר שיש בו כדי לשנות את נקודת האיזון בין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי לבין האינטרס הציבורי, או שמא קיימות נסיבות חדשות המצדיקות אף הן עיון מחדש בבקשה.

אשר לשאלת חלוף הזמן, נדמה כי פרק הזמן שחלף מאז מועד שחרורו, הינו כזה המצדיק בחינה מחודשת של תנאי השחרור.

אשר לקיומן של נסיבות חדשות, לא מצאתי כי הסנגור הציג בפני כי התגלו איזה שהן עבודות חדשות המצדיקות עיון מחדש בבקשה.

משכך- הרי שהנימוק היחיד לשינוי תנאי השחרור, הינו חלוף הזמן והעובדה כי המשיב שומר בקפדנות על תנאי שחרורו.

כשלוקחת אני הדברים הללו בחשבון, ומאזנת עם האינטרס הציבורי, באה אני לכלל מסקנה כי ניתן להקל במעט בתנאי שחרורו של המשיב, אך לא ניתן להעתר לבקשה גורפת להסרת כל תנאי השחרור.

מלכתחילה בית המשפט סבר כי עסקינן בעבירות חמורות המקימות עילות מעצר אשר מצדיקות שחרורו של המשיב בתנאים מוקפדים הכוללים פיקוח צמוד לרבות איזוק אלקטרוני.

בחלוף הזמן בלבד אין כדי להוביל את בית המשפט למסקנה כי המסוכנות פחתה ברמה כזו המצדיקה ביטול גורף של כל התנאים ובוודאי שאין בחלוף הזמן כדי להוביל למסקנה כי כיום לא חשש כל חשש לשיבוש הליכים בפרט נוכח העובדה שהעדים בתיק זה טרם העידו.

חלוף הזמן והשמירה על התנאים המגבילים יש בהם כדי ללמד כי המשיב ראוי לאמון שבית המשפט נתן בו ולהצדיק מתן אמון נוסף על דרך הקלה מתונה בתנאים.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לענין, אני מורה על שינוי תנאי שחרורו של המשיב כדלקמן:

א.המשיב יוכל לצאת לעבודה בין השעות 07:00 ועד 20:00.