מדינת ישראל נ' מצארווה(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות המפורטות בשלושה אישומים שונים: התפרצות לבנין וביצוע גניבה בצוותא לפי סעיף 407(ב) סיפא + 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1077 [להלן: חוק העונשין], היזק בזדון בצוותא לפי סעיף 452 + 29 לחוק העונשין, פריצה לרכב בצוותא לפי סעיף 413ו' סיפא + 29 לחוק העונשין, גניבת רכב בצוותא לפי סעיף 413ב'(א) + 29 לחוק העונשין, גניבה בצוותא לפי סעיף 384 + 29 לחוק העונשין, החזקת כלי פריצה לרכב לפי סעיף 413ז' לחוק העונשין והחזקת כלי פריצה לבנין לפי סעיף 409 לחוק העונשין.

מעובדות האישום הראשון עולה, כי בליל ה – 20.1.11, התפרץ עם אחרים לבית עסק של אביזרי בית – יד שניה, תוך שבירת המנעול, ניפוץ חלונות העסק וגרימת נזק לדלתות ולארונות. מתוך בית העסק גנבו הנאשם וחבורתו רכוש יקר ערך אשר כלל, בין השאר, ציוד מחשב, מנועי מכונת כביסה, מצלמה דיגיטלית וסכומי כסף.

על-פי האישום השני, באותו לילה, התפרץ הנאשם יחד עם אחרים לרכב, בתוכו היו כלי עבודה וציוד לחשמלאי, ובהמשך גנבו הנאשם והאחרים את הרכב על כל התכולה שבו.

על-פי האישום השלישי, בהמשך אותו הלילה, נהג הנאשם ברכב אחר, וכשנעצר על-ידי שוטרים נמצא מחזיק בחלק מהרכוש שנגנב מבית העסק ומהרכב וכן בכלי פריצה.

2.הנאשם נעצר אך שוחרר בתנאים מגבילים ביום 17.2.11, אותם הפר – כפי שמפורט בכתב-האישום שצורף – ת.פ. 30635-01-12. ביום 13.1.12, נסע הנאשם ברכב בסמוך לקבר בנימין בכפר-סבא, למרות שאמור היה להימצא בתנאי "מעצר בית מלא" בבית הוריו, והוא הורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין. יוער, כי הנאשם נמצא במעצר מאז.

3.הוגש תסקיר חובה בעניינו של הנאשם, שהינו יליד 1989, אשר אינו כולל כל המלצה טיפולית.

4.ב"כ המאשימה הדגישה את הנזק הרב אשר נגרם לבית העסק, ופירטה את הנסיבות לחומרה הכוללות ביצוע העבירות בצוותא, גניבת רכוש יקר ערך תוך תכנון, כאשר נסיבות הביצוע באותו הלילה מלמדות שהנאשם וחבריו יצאו ללילה של פורענות. תסקיר שירות המבחן מלמד, לשיטתה, על כך שהנאשם ממזער מחומרת מעשיו, מטשטש את חלקו באירועים במובן זה שרק השגיח, ומסביר כי הרקע לביצוע העבירות היה פיתוי כספי בלבד. הנאשם לא הביע צער או חרטה על מעשיו, ואין כל המלצה טיפולית בעניינו. על כן, עותרת התובעת להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי, פיצוי לבעל העסק וקנס מוסכם על סך 6000 ₪.

5.הסניגור ביקש להדגיש את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של הנאשם, והגיש מסמכים אודות מצבם הרפואי של הוריו (נ/1, נ/1). תיאר, כי העבירות בוצעו על רקע מצוקה כספית קשה, כשהנאשם היה המפרנס היחיד של המשפחה. עוד הדגיש, כי המדובר בבחור צעיר שאינו בעל עבר פלילי ואין תיקים מב"ד פתוחים. על כן, לאור גילו הצעיר, המצוקה הכלכלית אשר הובילה אותו לעבריינות ונסיבות חייו הקשות, עותר הוא להקל בעונשו של הנאשם.

6.הנאשם בחר שלא לומר דבר לבית-המשפט.

7.בעניינו של הנאשם אכן הוגש תסקיר חובה, בעוד היה משוחרר בתנאים. עולה תמונה של בחור צעיר, אשר גדל בעזובה רגשית, סיים 12 שנות לימוד ועד למעצרו עבד בעבודות מזדמנות. בהתייחסו לעבירות, מזער את חלקו באירועים, הסביר את מעורבותו בעבירות על רקע פיתוי כספי והתקשה לקחת אחריות על מעשיו. קצינת המבחן התרשמה מבחור חשדן ומופנם, אשר לא איפשר בדיקה של קשייו ומצוקותיו, חסר תובנה לחומרת מעשיו. הנאשם שולב בקבוצת טיפולית לעצורי בית, אך הגעתו לפגישות הקבוצתיות לא היתה עקבית, התקשה לשתף בקשייו ולבסוף אף ניתק את הקשר עם שירות המבחן. בנסיבות, אין המלצה טיפולית בעניינו.

8.עיננו הרואות, אם כן, כי המדובר בבחור צעיר אשר הסתבך לראשונה בחייו ברצף עבירות רכוש חמורות. הנאשם חבר לאחרים, ובלילה של פורענות, כפי שהגדירה התובעת, פגע ברכושם של אזרחים תמימים – בבית עסק, תוך זריעת הרס, גרימת נזק וגניבת מוצרים יקרי ערך; לאחר מכן, המשיך עם חבורתו וגנב רכב שהכיל ציוד וכלי עבודה של המתלונן. לבסוף, לאחר מספר חודשים ושהייה בתנאים מגבילים, הפגין זלזול בהוראות בית-המשפט והפר תנאי שחרור – הפרה שהובילה למעצרו הנוכחי.

9.לחומרה יש להוסיף עוד את הרקע לביצוע העבירות – פיתוי כספי, את המינימליזציה של הנאשם למעשיו ולחלקו באירועים, ואת חוסר שיתוף הפעולה עם שירות המבחן אשר הוביל לכך שאין כל המלצה טיפולית בעניינו, למרות גילו הצעיר.

10. עם זאת, לקולא יש להתחשב בהודאתו ובלקיחת האחריות על המעשים, ובעיקר יש ליתן ביטוי לכך שהמדובר בנאשם ללא עבר פלילי, שזהו לו מאסר הראשון, אשר הודה בכל התיקים התלויים ועומדים כנגדו.

11.לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו: 20.1.11 – 17.2.11; 13.1.12 – היום.

 מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע; מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון ו/או עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין.

על הנאשם לשלם לבעל בית העסק שנפרץ – ע"ת/1 בתיק העיקרי - פיצוי בסך של 1500₪. סכום זה יופקד בקופת בית משפט עד ליום 1.6.12, והמזכירות תעבירו למתלונן.

ב"כ המאשימה תעדכן את המתלונן אודות הפיצוי שנפסק.