מדינת ישראל נ' מסרואה(עציר) ואח'

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז -1977 ושוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק. בנוסף מיוחסות למשיב 2 ביצוע עבירות של החזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א) רישא, החזקת תחמושת שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א) סיפא, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית , עבירה לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג- 1973 והחזקת סמים לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודה.

מכתב האישום עולה, כי המשיב 1 הועסק בחניון של חברת אי.פי.אי הסמוך לבית החולים "מאיר" בכפר סבא ופוטר מעבודתו בחודש מרץ 2009. ביום 02.05.09 לערך קשרו המשיבים קשר לשדוד את קופת החניון ולשם כך הצטיידו בכובעי גרב שחורים, אזיקונים, פנסי יד, אקדח וסכין מטבח גדולה. באותו מועד, סמוך לשעה 04:45 הגיעו המשיבים לביתן השומר בחניון כשהם רעולי פנים, נקשו על חלון הביתן כשהם אוחזים באקדח וסכין, הורו למתלונן – א.ב.ד., לפתוח את החלון וכשעשה כן קפץ אחד המשיבים דרכו ופתח את הדלת למשיב השני. המשיבים קשרו את המתלונן ברגליו ובידיו עם האזיקונים, הורו לו לשתוק, הצמידו האקדח לראשו ,רוקנו את הכסף מהקופה בביתן והורו למתלונן לפתוח את הכספת שהייתה במקום.

המתלונן מסר למשיבים את מפתח הכספת והם פתחו אותה ונטלו ממנה את הכסף שהיה בה לתוך שקיות בסכום של כ- 100,000 ₪. תוך כדי כך אמר אחד המשיבים לשני ביחס למתלונן "תגמור אותו, תגמור אותו".

בנוסף יוחס למשיב 2, כי ביום 22.08.10 או בסמוך לכך החזיק ברכבו – מסוג מיצובישי קולט, שחנה בחניית ביתו שבטייבה, אקדח מסוג Firebird מס' F00353 ובתוכו מחסנית עם 3 כדורים וזאת ללא רישיון. כמו כן החזיק בתיק המחובר לטרקטורון השייך לו 21 כדורי אקדח בקוטר 9 מ"מ ו- 0.22 מ"מ ללא רשות על פי דין, החזיק בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 17.58 גרם נטו וסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 4.32 גרם נטו ,גם זאת ללא היתר.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדם.

המשיבים טענו כנגד קיומן של ראיות לכאורה וביום 20.9.201 ניתנה החלטה ובה קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים והוריתי על הזמנת תסקיר מעצר.

לעניין חלוף הזמן קבעתי כי הגם שמוטב היה אילו היו נעצרים המשיבים מיד לאחר קרות האירועים נשוא האישום ולא למעלה משנה לאחר מכן, הרי שאין בכך כדי להעיד על העדר מסוכנותם וכי הגם שמן הראוי להימנע מתקלות כגון זו, סבורני כי נוכח השיקולים המפורטים בהרחבה לעיל, אין בשיקול זה לבדו כדי להצדיק את שחרורם של המשיבים [השוו: בש"פ 2284/04 שינכה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 9.3.04)].

 עוד קבעתי כי קיימת חולשה מסוימת בראיות אשר אינה מגיעה לכדי כרסום.

תסקירי שירות המבחן הוגשו.

באשר למשיב 1, מוהנד מסרוואה, התרשם שירות המבחן כי המשיב אשר עבד בכל עבודה מספר חודשים , הציג את התחום התעסוקתי כיציב וזאת בפער ניכר מן המציאות. כן התרשם כי המשיב פועל באופן אימפולסיבי , בלתי מחושב וממוקד בצרכיו המיידים מבלי לשוקח אחריות על כך ומסגול להתייחס למשמעות ולהשלכות של התנהלות זו. המשיב שלל מעורבות בחברה שולית ושימוש בסמים ובאלכוהול, כמו גת תיאר קשר שטחי ומצומצם עם המשיב השני, תאמר מסראוה וכן שלל כל מעורבות בכל הקשור לנסיבות מעצרו. שירות הבמחן התרשם כי המשיב מסר פרטים חלקיים אודות עצמו ונסיה להציג אך את החלקים החיוביים בהתנהלותו.

שירות המבחן התרשם כי לא ניתן לשלול סיכון להישנות התנהלות בעייתית מצידו.

משיחה עם הוריו למד שירות המבחן כי עד לפני כשנה ניהל המשיב אורח חיים דתי , לפני כשנה הפך חילוני והחל להתחבר לחברה שולית ולצרוך אלכוהול וזאת בניגוד לדברי המשיב לקצינת המבחן. כן התרשם שירות המבחן לחיוב מן האב שהינו אדם נורמטיבי אך מתקשה להוות עבור המשיב דמות סמכותית ומציבת גבולות ואילו האם מגוננת על המשיב באופן שאינו מאפשר לה

לבחון הבעייתיות במצבו ולפיכך אינה יכולה להוות עבורו דמות סמכותית המתאימה לפיקוח.

לאור האמור לא המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב ממעצרו.

ב"כ המשיב טען כי המעורבות והדומיננטיות של המשיב 1 מצומצמת יותר, ובהתחשב בעובדה שלמשיב 1 אין עבר פלילי, יש מקום לשחררו לחלופת מעצר.

לטעמו, התרשמות שירות המבחן מבוססת על הכחשתו של המשיב את מעורבותו במעשה, בשל החלפת מקומות העבודה ומתוך ראיית האב שהוא אדם דתי את המשיב שחדל להיות דתי והחל בצריכת אלכוהול.

עוד טען כי העובדה כי האב לא הצליח להציב גבולות לבן, נכונה לכל תיק שמבקשים לשחרר את המשיב לחלופת מעצר אצל הוריו וכי אם קיים חשש ליכולת האב להציב גבולות ניתן להבטיח זאת באמצעות איזוק אלקטרוני.

ב"כ המבקשת טענה כי עובדות כתב האישום ונסיבות ביצוע העבירות מלמדות כי מדובר במעשים חמורים. המדובר בשוד שבוצע כשהמשיבים רעולי פנים אוחזים באקדח וסכין, קושרים את המתלונן בידיו ורגליו באמצעות אזיקונים, מצמידים את האקדח לראשו במהלך השוד, האחד אומר לשני "תגמור אותו" ושודדים סכום של 100,000 ₪ .

למשיב 1 אין הרשעות קודמות אולם הוגש נגדו כתב אישום נוסף בגין עבירות של תקיפה סתם וגניבה. שתי העבירות בוצעו לאחר הארוע נשוא כתב האישום כך שלא מדובר על מעידה חד פעמית או תהליך של שיקום ויש לזה כמובן משנה תוקף כתשובה לטיעון של חלוף הזמן שלכאורה מאיין את המסוכנות.