מדינת ישראל נ' מסר

החלטה

נציג המשטרה ישיב בכתב.

ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תש"ע, 11/04/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

החלטה

כפי שוודאי ניתן לראות, חקירתו של העד ארוכה היא ואף מייגעת, יחד עם זאת לא קטעתי שאלותיו של הסנגור למעט שאלה אחת שנשאלה מס' פעמים.

בשלב זה של הדיון, אני קובע שתשובותיו של נציג המשטרה מספקות. התשובות למעשה וכפי הלכת ביהמ"ש העליון מפנות לחומר המצוי לפניי ודי בכך לטעמי.

ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תש"ע, 11/04/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיא

החלטה

סעיף החוק הרלוונטי המנחה אותנו בעניין שלפניינו הוא ס' 13 לחוק המעצרים "חוק המעצרים". אכן, כפי שכיוון דבריו הסנגור המלומד, יש תחילה לקבוע האם קיים חשד סביר כמשמעותו בדין וכוונתי לחוק והלכת בתי המשפט הקושר בין החשוד לבין המיוחס לו בבקשות (הבקשה לפניי וזו הקודמת לה).

בעניין זה מצאתי להזכיר שמדובר בבקשה שנייה להארכת מעצרו. למותר לציין, שככול שביהמ"ש דן בבקשה שאיננה ראשונית למעצרו של אדם, נוהג הוא זהירות- וזהירות רבה. בהחלטה הקודמת הסבתי תשומת הלב שחומר החקירה הנוגע לעניין שלפניי רוצה לומר, לפרשה שלפניי מבלי לפרט, ולחשוד כחלק ממנה מוכר לי על כל פרטיה וככל שדבריי מכוונים לחומר חקירה שהוגש לעיוני.

מכאן מכוון אני שנית דבריי לעובדה שמדובר בבקשה שניה למעצר. בעניין החשד הסביר, העלה הסנגור המלומד השאלה והציגה לפני נציג המשטרה והיא שינוי לכאורה בגישת המשטרה עם בוקרו של יום עד לפתח הדיון שלפניי והטענה היא שחל שינוי בגישת המשטרה. בתחילה, הוצע או דובר על שחרור החשוד בתנאים בסופו של דבר הוגשה בקשה למעצר למשך חמישה ימים. תשובה לשאלה הזו מצויה בתשובותיו של נציג המשטרה לפניי, מטבע הדברים לא אפרט תוכן התשובה, אומר אך זאת, שככל שאני בודק את התנהלות המשטרה בעניין זה הרי סבירה בהחלט.

אומר אך זאת, שקיים בסיס לשינוי גישה בעניין זה והבסיס הוא בחומרי חקירה נוספים שבאו בין כה וכה.

אלא שלטעמי עיקר המחלוקת ועיקר העניין איננו דווקא בחשד הסביר. ובעניין זה של החשד הסביר לא ארחיב בדיבור יתר על המידה שמא אפגע בחקירה, אבל משום שהסנגור העלה פרשה מסויימת המכונה "הולילנד" ושאל נציג המשטרה שאלות באשר לפרשה זו ואף שמטבעי אינני רואה מקום להפריד בין הדבקים, אומר בלשון כללית ביותר קיים חשד סביר בעניין זה, ואני מפנה לבמ/7 ולהודעת החשוד מהיום, כוונתי לשאלות ולתשובותיו. יותר מזה לא אומר דבר.

משום שלאחרונה היו פרסומים בתקשורת מצאתי לשוב ולהדגיש גם באוזני מי אשר אינו מצוי בנפחי העולם המשפטי. יש להבחין הבחן היטב בין חשד סביר לבין תשתית ראייתית המבססת כתב אישום. חשד סביר הוא מושג רלוונטי לענייני המעצר והשחרור. הוא שונה בתכלית השינוי מראיות כפילות ותשתית ראייתית בכתב אישום.

אמרתי שבמקרה דנן קיים חשד סביר למצער ואני אומר למצער כיוון שמשקלו של החשד הסביר במקרה שלפניי, כבד. אך עדיין יש להבחין בין חשד סביר לבין ראיות במובן קבילותן ובמובן הקשר לכתב אישום.

לאחר שהבהרנו הדברים, אעבור לדון בשאלת השאלות והיא האם קיימת עילה להאריך מעצרו של החשוד כפי המבוקש בבקשה – שיבוש הליכי חקירה.

גם בעניין זה, נשאל נציג המשטרה שאלות ישירות ותשובותיו הישירות מונחות בפני ביהמ"ש. כל המעיין בתשובות ובמכלול, יגיע לכלל מסקנה, וכך לדעתי, כי קיים חשש קונקרטי ולא ערטילאי שהחשוד ישבש הליכי משפט, ומבלי להאריך יתר על המידה אומר כי החשש הקונקרטי נלמד מחומר שמונח לפניי.

אלא שבכך לא די. הואיל וכאמור מדובר בהארכת מעצר שנייה עלינו לנהוג בזהירות רבה, וכאן כוונתי לצידוק שבהארכת המעצר או שמא כפי שמורה אותנו החוק ניתן לעשות שימוש בחלופת מעצר שפגיעתה בחשוד פחותה ממעצרו.

בהחלטתי לעניין זה, לא התעלמתי ולו לשמץ שמדובר בעו"ד מן השורה ששמו, כבודו והונו לא התעלמתי מהפגיעה החמורה שיש במעצר, אלא שככל שאני שוקל מכלול השיקולים הרלוונטיים אני סבור שיש צידוק להאריך המעצר על מנת למנוע שיבוש החקירה. הדברים ברורים הם כפי המצויים בפניי. מצאתי בעניין זה להפנות כדוגמא לעמ' 13 שבדו"ח הסודי ס' ב'/2 כפי שסומנו על ידי.

וגם בעניין זה מנוע אני מלפרט מטעמים ברורים. אני מפנה את מי שעיניו רואות להודעת החשוד מהיום. לא אומר דבר בקשר לכך אלא אך זאת שהתנהלות החשוד בחקירה, מדברת בעד עצמה. בתוך כך, אני מפנה לגיליון 15 ש' 357 ואילך מהודעת החשוד דהיום, שיש בה כדי להמחיש וליתן תובנה באשר לדרך מסירת גרסתו של החשוד בחקירה.