מדינת ישראל נ' מסיקה(עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

למשיב מיוחסות עבירות של החזקת סמים מסוכנים במשקל שלא לצריכה עצמית, ניסיון אספקת סם, ושיבוש הליכי משפט.

לפי עובדות כתב האישום, המשיב הגיע לכלא רימונים לבקר אסיר הנמצא שם. בעת שהמשיב עם אדם נוסף (קטין) שהו בחדר ההמתנה, המשיב הוציא מכיסו שתי אריזות של סם (זרגים), והשליכם לריצפה. בדיקה העלתה ששני הזרגים הכילו סם מסוג הרואין במשקל של כ-12 ג' לפי כתב האישום.

כעולה מתיק החקירה, הראיות התומכות בכתב האישום ובייחוס המעשים למשיב, הן בעיקרן שני דוחות של סוהרים (להלן: "חיה" ו"אלון"), שראו את המשיב מושיט את ידו לתוך מכנסיו, מוציא דבר מה ומשליך אותו, וכן דברים שאמר המשיב בפני שוטר תוך כדי המתנה.

הסנגור לא שלל את קיומן של ראיות אלה, אך הצביע על חולשה בראיות השונות ובנושא שרשרת הסם, ולפיכך אתייחס לטיעוניו של הסנגור המלומד בכל הנוגע לחולשתן של הראיות.

מזכרו של סמ"ר מרחבי מיום 9.10.11 מתעד ראשית הודיה של המשיב. במזכר זה, מציין מרחבי כי שאל את המשיב למי העבירו את החומר, והמשיב "זרק" "אחד דודו". בנוסף, אמר המשיב כי כשהכניסו אותם (הכוונה למשיב והקטין), לחדר בלי מצלמות, ואיך שנכנסו, זרקו את זה רחוק בחדר ולא ראו אותם זורקים. הסנגור מפנה לכך שלא ברור מה הוא "את זה".

לטעמי, מהקשר הדברים, כאשר המשיב נעצר בגין השלכת סמים שנתפסו מיד בתכוף לאירוע ההשלכה, וכאשר הוא נשאל למי העביר את החומר, טעם רב יש בעמדת המבקשת, לפיה האמור במזכר זה יש בו ראשית הודיה המתייחסת לזרגים עצמם. זאת גם בשים לב לכך שבאותה ראשית הודיה המשיב מתייחס לכך שלא ראו אותו עם החומר עליו, ולכך שהכניסו אותו לחדר ללא מצלמות.

באשר לעדויות הסוהרים:

שני הסוהרים מתייחסים לזיהוי של המשיב דווקא. אני מפנה להודעתה של חיה המסומנת ב' מול שורה 27. אני מפנה גם להודעתו של אלון המסומנת ג' מול שורה 4. אף שהיו במקום קטין ובגיר, הרי שני הסוהרים מתייחסים לכך שראו את הבחור הבוגר.

הודעות הסוהרים ברורות ומתארות השלכה של דבר מה.

שמעתי את טענות הסנגור בנוגע לאופן ראיית הדברים. הסנגור טען כי העובדה שהסוהרים צפו באירוע כאשר גבם לחדר, והם צופים בזכוכית שהיא כמראה, משליכה על טיב הראיה.

זה המקום להזכיר כי עסקינן בשלב של ראיות לכאורה, ודי בראיות שעשויות להוביל להרשעה בסופו של יום. בענייננו, די בכך שהסוהרים מתארים שראו את מה שראו. לכך יש להוסיף, שלפי מזכרו של רס"מ קטש מיום 10.10.11, אכן הזכוכית שבה צפו הסוהרים, היא זכוכית שמתפקדת כמראה, ובכך יש לתמוך באופן משמעותי וברור בראיות לפיהן הסוהרים יכלו לצפות במתרחש.

הסנגור הפנה לכך שהמשיב התגרד כאשר אלון נכנס לחדר. עיינתי בהודעתו של אלון. הודעה זו אינה מתייחסת לגירוד סתמי, נהפוך הוא, מול שורה 18 להודעה, הסוהר מתייחס לגירוד באופן אובססיבי של המשיב וגם של הקטין. גירוד זה, לא רק שאינו חייב להתפרש כגירוד סתם המסביר את מה שהסוהרים ראו קודם, אלא אף עלול להתפרש כגירוד הבא להסתיר את מה שנעשה קודם.

באשר לסריקה בחדר – אני סבורה שהודעתה של חיה, לפיה בוצעה סריקה במקום (מסמך ב' מול השורות 14-18), וכאשר חיה אף מציינת שלאחר הסריקה החדר היה נעול, והמפתח היה אצלה בכיס, שוללת לשלב זה של הדיון טענה של כרסום כאילו קיימת אפשרות שהסמים היו במקום עובר לכניסת המשיב והקטין.

באשר לשאלה כיצד הזרגים נמצאו בסמוך למשיב אם הניף את ידו, אין לי אלא לקבל במלואה, לשלב זה, את טענתו של עו"ד שמואלי. השאלה איזו תנועה ביצע המשיב ולאיזה מקום אמורים היו להגיע הסמים לפי תנועה זו היא שאלה לשלב התיק העיקרי. לענייננו, בעינה עומדת העובדה ששני סוהרים ראו את המשיב מוציא דבר מה מתוך מכנסיו ומשליך אותו, וכי נכנסו לחדר באופן מיידי ומצאו זרגים בסמוך למשיב.

באשר לשרשרת הסם – הסנגור מיקד את טענתו בכך שאין בהירות מי מהסוהרים תפס את הסם ומי העביר לשוטר וקסלר שהביא את הסם לאחר מכן לתחנת המשטרה.

עיינתי בתיק ובמזכרים, ומהם עולה רצף של עדות של הסוהרת חיה, שהיא על פני הדברים, ולצורך שלב זה, עדה אובייקטיבית. הסוהרת חיה מתארת הן את ביצוע ההשלכה, הן את תפיסת הסם על ידה (עמ' 2 שורה 2 להודעתה), הן את מסירת הסם לשוטר וקסלר, והן את העובדה שעד למסירה, הסם היה בשקית, נעול בתיקה בתוך משרד נעול.

העובדה שקודם לכם משתמשת היא במילה "אספנו" בהחלט יכולה להתפרש על רקע העובדה שהאירוע קרה בנוכחות שני סוהרים שנכנסו לחדר בו זמנית. העובדה שהשוטר וקסלר רשם תחילה שאלון הוא שמסר לו את הסם, אף היא אינה מכרסמת לצורך שלב זה בעדותה של חיה. מן הסתם, ביהמ"ש שישמע את הראיות בתיק העיקרי, יתרשם מחיה, יקבל הסברים מהשוטר וקסלר ביחס לשני המזכרים שרשם, יתרשם מההתנהלות שהיתה במקום, ויקבע האם שרשרת הסם תקפה. לצורכי דיון זה, מעת שקיימת עדות של חיה על מסירה לשוטר וקסלר, ומזכר של השוטר וקסלר שמסר את הסם בתחנה, ומכאן ואילך שרשרת סם תקינה, אין בכך כרסום או חולשה.

באשר לנושא טביעות האצבעות, אני מקבלת את עמדתו של עו"ד שמואלי שהפנה לפסיקה ולפיה מדובר בראיה אחת ממכלול הראיות הקיימות בתיק. בתיק שבו קיימת ראשית הודיה וכן קיימות שתי עדויות אובייקטיביות לכאורה של שני סוהרים, איני רואה בהיעדרן של טביעות אצבעות משום כרסום או חולשה של הראיות.