מדינת ישראל נ' מסארוה

לפני

כב' השופט מיכאל קרשן

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד עידו אריה

ב"כ הנאשם עו"ד שוורצברג

הנאשם בעצמו

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגה ללא ביטוח, ולהרשיעו בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה בזמן פסילה והפרת הוראת תמרור.

הנאשם עומד לדין בגין ביצוע עבירות של נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – פקודת התעבורה), הפרת הוראת תמרור, לפי סעיף 62(8) לפקודת התעבורה ונהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 23.2.10 בשעה 11:30 או בסמוך, בגשר טייבה, נהג הנאשם ברכב מסוג מזדה מ.ר. 7181929 (להלן – המזדה), כשהוא בפסילה וללא ביטוח. משהבחין הנאשם בשוטרים גולן דהן (להלן – דהן) וקובי ישראל (להלן – ישראל) מבצעים חסימה בחציו של הכביש, הסיע הנאשם את המזדה מרחק של כשני מטרים לאחור, ואז פתח בנסיעה מהירה לפנים לכיוונו של דהן, אשר נאלץ לקפוץ לצד הדרך כדי להימנע מפגיעה. בנסיבות אלה חצה הנאשם עם המזדה את הצומת בעת שדלק אור אדום ברמזור.

ההליך ויריעת המחלוקת

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען טענת אליבי, לפיה בעת ביצוע העבירה היה במקום עבודתו.

לאחר החלטת בית המשפט בנוגע ליכולת המאשימה להגיש בהליך הנוכחי את גזר הדין של בית משפט השלום בפתח תקווה, מכוחו נפסל הנאשם מנהיגה, הודה הנאשם בכך שבמועד הרלבנטי לכתב האישום היה הוא פסול מנהיגה (פרוטוקול, עמ' 23 שורות 26-25). עוד הודה הנאשם כי רכב המזדה היה בבעלותו ובחזקתו ביום האירוע, אך טען כאמור כי בעת האירוע היה במקום עבודתו.

המאשימה הוציאה בתיק זה תעודת חיסיון. כבר בישיבת ההקראה הצהיר ב"כ הנאשם על כוונתו להגיש עתירה לגילוי ראיה חסויה. עתירה כאמור לא הוגשה בסופו של דבר על ידי הנאשם.

עדי התביעה היו השוטרים גולן דהן, יוסי דוקרקר (להלן – דוקרקר), קובי ישראל, שרון ביסני (להלן – ביסני) ואוסקר קירגיזבייב (להלן – קירגיזבייב). דהן וישראל זיהו את הנאשם כמי שנהג במזדה במהלך האירוע וביצע את המיוחס לו בכתב האישום. דוקרקר וביסני, שהיו עדי ראייה לחלקים שונים ממהלך נסיעת המזדה, זיהו את המזדה בלבד. קירגיזבייב היה החוקר שגבה את הודעת הנאשם.

הנאשם העיד להגנתו, וכן העידו מטעם ההגנה הילאל מוסטפא ואחי הנאשם אחמד מסארווה. עדי ההגנה התיימרו לתמוך בטענת האליבי שהעלה הנאשם.

ראיות התביעה

עד התביעה המרכזי היה השוטר גולן דהן (ת/1 ועדותו בעמודים 10-5 לפרוטוקול). בעקבות מידע מודיעיני לפיו הנאשם נוהג בזמן פסילה מכיוון מערב למזרח מערבית לגשר טייבה (ראו הפראפרזה שנמסרה להגנה – נ/2), נסע דהן למקום ברכב שכור מסוג רנו (להלן – הרנו) ביחד עם צוות מיחידת אייל. הרנו נסע מערבה מגשר טייבה, ולאחר 15 מ' ביצע חסימה בכביש סמוך לשעה 11:30. החסימה בוצעה בחצי נתיב של הכביש. דהן יצא מהרנו ונעמד. הוא הבחין ברכב מזדה מ"ר 7181929 בו נוהג הנאשם המוכר לדהן מעבודתו כבלש בתחנת טייבה. בעת שהמזדה היה במרחק של כשלושה מ' מדהן, זיהה הנאשם את דהן, שילב הילוך אחורי ונסע אחורנית מרחק של כשני מ', ואז שילב הילוך קדמי תוך שהוא מניח על ראשו את כיסוי הראש של חולצתו (קפוצ'ון), ונתן מכת גז. גלגלי המזדה הקדמיים החלו לפרפר, והנאשם נסע לכיוונו של דהן, אשר עמד בנתיב הימני. דהן קפץ לצד ימין על גבי טרסת אדמה על מנת לא להיפגע, והנאשם עקף את רכב החסימה (הרנו), חלף על פני דהן ונסע לכיוון גשר טייבה. הנאשם חלף את הצומת ברמזור אדום והמשיך בנסיעה לתוך טייבה. בשלב זה איבד דהן קשר עין עם המזדה. אחר מעשה השתתף דהן בסריקות אחר מקום הימצא הרכב בטייבה, אך הנאשם לא אותר ולכן חזר לתחנה. בשלב מאוחר יותר יצא דהן מהתחנה ונסע למוסך השייך לנאשם. הוא הבחין בנאשם יושב בתוך המוסך ליד שולחן אוכל והודיע לו שהוא מעוכב. רכב המזדה לא אותר.

בחקירה הנגדית ציין דהן כי שימש בתפקיד מפקד הרכב בו נסע. הרנו עמד בחסימה כשפניו לכיוון מערב. הכביש באותו מקום דו סטרי, בעל מסלול נסיעה אחד לכל כיוון. דהן אישר כי הוא מכיר היטב את הנאשם וזיהה אותו במהלך האירוע. הוא חידד כי בעת הגיע הנאשם לאזור החסימה היו שניים או שלושה כלי רכב ברמזור והנאשם הגיע אחריהם. כאשר זיהה הנאשם את השוטרים, שילב לאחור ותוך כדי כך שם קפוצ'ון על הראש. הנאשם הבין שאין לו לאן לנסוע משום שהיו כלי רכב מאחוריו, ואז שילב לפנים, נתן גז ודהר לעברו של דהן. דהן חזר על כי לאחר שהנאשם חלף על פניו, ראה אותו נוסע ברמזור אדום בגשר טייבה. לבקשת ב"כ הנאשם שרטט דהן את אזור החסימה והשרטוט הוגש (נ/1). דהן סימן בשרטוט האמור את מיקומם של כלי הרכב וכן מיקומו שלו, ומסלול נסיעת הנאשם במזדה. דהן לא זכר האם רכב הרנו עמד בחסימה עם כיוון התנועה או בניצב לו (פרוטוקול עמ' 8 שורות 20-18). הרנו עמד כשפניו לכיוון מערב משום שהיה ידוע כי הנאשם מגיע משם. בכל מקרה, הנאשם לא יכול היה לעבור בין הרנו לבין כלי הרכב בנתיב הנגדי (פרוטוקול עמ' 9 שורות 20-19), ובשול של הנתיב הנגדי, להבדיל מהשול במקום בו עמד דהן, היתה מדרכה (פרוטוקול עמ' 9 שורה 18). דהן לא זכר אם השוטרים האחרים ברכב הרנו נשארו ברכב בזמן האירוע. דהן אישר כי בדו"ח שרשם לא צוין צבע המזדה. צוין רק מספרהּ.

השוטר יוסי דוקרקר פעל ביום האירוע על סמך אותו מידע מודיעיני שהתקבל בעניינו של הנאשם (ת/2 ועדותו בעמודים 14-10 לפרוטוקול). דוקרקר התמקם ברכב שכור מסוג מזדה 3 על הכביש המקשר בין טייבה לקלנסווה 250 מ' מערבית לגשר טייבה, כשפניו לכיוון גשר טייבה. בשעה 11:30 הבחין דוקרקר במזדה 323 בצבע כסף יוצאת ממוסך ופונה שמאלה לכיוון הגשר. דוקרקר נסע אחרי המזדה ורשם את מספרה – 7181929. הוא יצר קשר עם דהן שהיה סמוך לגשר והורה לו לבצע חסימה. כמו כן דוקרקר דיווח לשוטר שרון בוסני שהיה בניידת משטרה בסמוך. בהגיעו סמוך למכון שטיפת רכבים ראה דוקרקר את הרנו ואת דהן חוסמים את הדרך. דהן יצא מהרנו מצד שמאל וניגש לנהג של המזדה. בשלב זה הבחין דוקרקר כי המזדה החלה בנסיעה לאחור. לאחר מספר מטרים פתח נהג המזדה בנסיעה קדימה, כאשר הוא עוקף את החסימה מצד שמאל ונוסע לכיוונו של דהן וכמעט דורס אותו. דהן קפץ הצידה לטרסה שהיתה במקום, ורכב המזדה נסע על חולות בפרפורים, כאשר הוא מעיף חול לכל עבר. המזדה חלפה את הרמזור האדום בגשר טייבה ונכנסה לתוך טייבה. דוקרקר הבחין כי המזדה עוברת חסימה נוספת, של השוטר בוסני. דוקרקר לא ראה את נהג המזדה משום שהיה מאחורי המזדה. דהן זיהה את הנהג, ולאחר מכן עיכב אותו. הנאשם מוכר לדוקרקר היטב מעבודתו במשטרה והמזדה רשומה על שמו.