מדינת ישראל נ' מסארוה(עציר)

החלטה

לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת ת.פ. 21134-05-13.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה – עבירה לפי סעיף 332 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ותקיפת שוטר – עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין.

על פי המתואר בכתב האישום, ביום 29/04/13 נהג המשיב ברכב מסוג מאזדה שבבעלותו על כביש אורנית – שערי תקווה, כשהוא מסיע 6 אנשים ברכב. המשיב עורר את חשדם של שוטרים שהיו במקום בפעילות לאיתור שוהים בלתי חוקיים, והם הורו לו לעצור את רכבו. המשיב התעלם מהוראות השוטרים והחל בבריחה מהמקום, תוך שהשוטרים דולקים אחריו ברכבם. במהלך המרדף, ביצע המשיב פניית פרסה תוך חציית פס הפרדה רצוף באופן שסיכן רכב שהגיע מולו. המשיב המשיך בנסיעה מהירה, עקף מספר כלי רכב תוך חציית קו הפרדה רצוף, כשהוא גורם לכלי רכב לסטות לשוליים על מנת להימנע מפגיעה, וכמעט פגע ברכב מסחרי שנסע מולו. המשיב התנגש ברכב חונה, נסע נגד כיוון התנועה, סיכן כלי רכב שהיו בדרך וכמעט פגע בחבורת ילדים שהחלו לחצות את הכביש. המשיב לא חדל מנהיגתו הפרועה והמסוכנת עד אשר נכנס לשביל ללא מוצא, שם נמלטו מן הרכב ששת הנוסעים. המשיב נטש את הרכב וניסה להימלט תוך שהוא תוקף את השוטר ומתנגד למעצרו, עד שלבסוף נעצר.

המבקשת טוענת, כי יש בידיה ראיות טובות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב ובהם: דו"חות פעולה מפורטים של אנשי משטרה אשר ניהלו את המרדף אחר רכבו של המשיב; סרט ממצלמת אבטחה של משתלה סמוכה המתעד רכב מאותו סוג וצבע של רכבו של המשיב, מבצע פניית פרסה ועוצר בשולי הדרך. אותו סרט מתעד 6 אנשים שהמתינו מאחורי שיחים מניחים תיקים בתא המטען של הרכב ועולים אליו; גרסת המשיב היא, שהוא מודה בכך שנהג ברכב ונמלט מהשוטרים בנסיעה מהירה ומאשר שהרכב שלו הוא הרכב שצולם במצלמת האבטחה בעת העלאת הנוסעים לרכב.

המבקשת ציינה בבקשתה כי המשיב טען בחקירתו במשטרה כי אנשים שלא הכיר עמדו על הכביש, הכריחו אותו לעצור, עלו לרכב בכוח ואיימו עליו על מנת שיברח מאנשי המשטרה, כך שהוא אולץ לבצע את העבירה.

בדיון, טענה ב"כ המשיב לחולשת הראיות. על פי גרסתו של המשיב, הוא איבד את דרכו ושאל עובר אורח להוראות הגעה. אותו עובר אורח הציע להראות למשיב את הדרך והמשיב הסכים להעלותו לרכבו. אולם כשעצר לא עלה אדם אחד לרכב, אלא שישה. המשיב טוען כי הוא נהג ברכב תחת איום מצד הנוסעים. כמו כן הוא טוען כי אין ראיה לכך שנהיגתו היתה מסוכנת וכי לא קרתה תאונה בעקבות נסיעתו. אשר לתקיפת השוטר, נטען כי השוטר הוא שתקף את המשיב ראשון ואילו המשיב רק ניסה להגן על עצמו.

בקלסר שהועבר לעיוני מצויה הודעתו המפורטת של רס"מ אליהו טובול, השוטר אשר ביצע את המרדף אחר המשיב ועצר אותו. הודעתו מתארת באופן מפורט את המרדף שהתנהל אחרי המשיב. את נסיעתו הפרועה של המשיב – נהיגה במהירות גבוהה, ביצוע פניית פרסה תוך חציית קו הפרדה רצוף ועקיפה של כלי רכב באופן שגרם לחלקם לסטות לשולי הכביש. המשיב עקף כלי רכב נוספים תוך חציית קו הפרדה רצוף וגרם לשני כלי רכב שנסעו מולו לסטות לשוליים. בנוסף, המשיב נסע בניגוד לכיוון התנועה ובמהלך נסיעתו הפרועה, כמעט ופגע במכוניות נוספות ובהולכי רגל - חבורת ילדים שהיתה במקום.

בנוסף, מצויים בתיק דו"ח פעולה של השוטרת אלינור רמגרקר וכן הודעה שמסרה, המפרטים את מהלך המרדף אחר המשיב, כפי שתיאר אותו רס"מ טובול.

המשיב לא הכחיש בחקירתו את האירועים, אולם טען כי ששת האנשים שהיו ברכבו איימו עליו ואילצו אותו לנסוע.

בחקירתו מיום 01/05/13, סיפר המשיב כי הנוסעים עלו על רכבו בכוח. הם עמדו "בחצי הכביש" לדבריו, קפצו לאמצע הדרך ואמרו לו לקחת אותם לכפר קאסם (עמ' 1 ש' 2-3 בחקירה). המשיב אמר כי נסע נסיעה רגילה, עד אשר הבחינו בשוטר ואז איים עליו אחד הנוסעים להמשיך לנסוע, שאחרת, הוא ידקור אותו (עמ' 1 ש' 3-4 בחקירה).

בחקירתו מיום 05/05/13 סיפר כי הוא נבהל כאשר ראה מספר אנשים עומדים באמצע הכביש, וכמעט דרס אותם. הוא עצר את רכבו והם ביקשו ממנו לקחת אותם לכפר קאסם. כשאמר להם שהוא אינו יודע איך להגיע לכפר קאסם הם הציעו להראות לו את הדרך ועלו על רכבו (עמ' 1 ש' 3-5 בחקירתו מיום 05/0כפר קאסם הם הציעו להראות לו את הדרך ועלו על רכבו ס אותם. ע. רכב אלא שישה. מו עליו על מנת שייברח מא5/13).

כאשר הוא נשאל לגבי נסיעתו הפרועה הוא משיב: "הייתי בהלם לא יודע מה עשיתי מה שאמרו לי עשיתי" (עמ' 3 ש' 67 בחקירתו מיום 06/05/13).

ראיה לכאורית אחרת המצויה בתיק - סרטון שהופק ממצלמת האבטחה שהיתה במקום. המשיב צפה בסרטון ואישר בחקירתו שמדובר ברכבו וכי הוא הנהג ברכב (עמ' 2 בחקירתו מיום 06/05/13). בסרטון זה נצפים שישה אנשים ממתינים מאחורי שיחים המצויים בצד הדרך. בשלב מסוים, עם סימון של אדם נוסף העומד בצד, הם מתקדמים לכיוון שול הכביש ונעמדים שם. במקביל להתרחשות זו, מגיע המשיב למקום בנסיעה מהכיוון הנגדי ונצפה כשהוא מבצע פניית פרסה לכיוונם של האנשים. הוא עוצר את הרכב על שול הכביש, הם מכניסים את תיקיהם לתא המטען, נכנסים לרכב והמשיב נוסע מן המקום.

הסרטון סותר באופן ברור את טענתו של המשיב לפיה ששת הנוסעים קפצו לאמצע הדרך ואילצו אותו לעצור את הרכב ולפיו נראה כי המשיב הגיע למקום באופן מכוון ומתוכנן על מנת להעלות את הנוסעים. לכאורה, נראה כי אין ממש בטענתו בדבר האילוץ, אולם טענה זו תיבחן בוודאי לעומקה במסגרת ההליך העיקרי.

אשר לתקיפת השוטר - המשיב הכחיש קיומו של מאבק וטען כי הותקף על ידי השוטר וניסה להגן על עצמו. בניגוד לטענת המשיב לפיה לא תקף את השוטר, מצויות בתיק הודעותיהם של רס"מ טובול והן של רש"ט רמרגקר לפיהן המשיב חבט בחזהו של רס"מ טובול ובתגובה רוסס המשיב בגז פלפל. בנוסף, מצוי בתיק תמלול שידור הקשר של ניידת המשטרה בסיומו של המרדף, ממנו עולה כי רס"מ טובול דיווח בזמן אמת על כך שנפגע לאחר מאבק עם החשוד שנעצר. רס"מ טובול מציין שהוא ספג חבטות וכן שנפגע אף מגז הפלפל כתוצאה מהמאבק עם המשיב (עמ' 3 בתמלול "מרדף"). ראיות לכאוריות אלה תומכות באישום השני שמייחסת המבקשת למשיב, לפיו המשיב תקף את השוטר והתנגד למעצרו.

סיכומו של דבר, שאני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב.

העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות חמורות המלמדות על מסוכנותו. מדבריו של המשיב בחקירותיו עולה כי לכאורה היה לו ברור שניידת משטרה בעקבותיו וכי הוא נדרש לעצור את רכבו. על אף האמור, המשיב המשיך בנסיעתו ונמלט מהשוטרים. התנהלותו של המשיב במהלך המרדף וניסיונו להימלט מפני ניידת המשטרה אשר דלקה אחריו כל העת, תוך שהוא מסכן בניסיונו זה את חייהם ושלומם של יתר המשתמשים בדרך, מלמדת על מסוכנות ממשית המקימה עילה למעצרו. העבירה השנייה המיוחסת למשיב, תקיפת שוטר, נעשתה תוך כדי התנגדות למעצר ומשליכה על מידת האמון שניתן לתת במשיב ועל החשש כי ינסה להימלט מן הדין.

בעברו של המשיב הרשעות נוספות בעבירה של תקיפת שוטר, שיבוש מהלכי משפט וניסיון לקבלת דבר במרמה. בגינן הוטלו עליו, בין היתר, 3 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי שפקע.

לאור האמור, קיימות עילות למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.